שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הרבה בדמיון, מעט בחיים

זה מה שנשאר: סצנות
לפני שנתיים. 19 במרץ 2022 בשעה 20:50

יין שניה, אנחנו מחוייכים, נינוחים, השיחה קולחת שעה ארוכה, לא שהיה ספק זה מה שיקרה. חיכיתי לרגע הזה זמן רב.

רגע של שתיקה נעימה, חיוך מסויים על שפתייך, ואת מושכת את כסאך מהשולחן, וצועדת שני צעדים אחורה. לבי מחסיר פעימה, את הולכת על זה.

סיכמנו לפני, שאם תרגישי שזה נכון ומתאים, וכשתחליטי שזה נכון ומתאים, את תקומי, תצעדי שני צעדים לאחור, ותתפשטי. זו גם תהיה ההחלטה האחרונה שלך בערב הזה.

ועכשיו את מושיטה את ידייך מעבר לגבך, פותחת את הרוכסן, והשמלה שלך נשמטת לרגלייך, ונבעטת הצידה. בזמן שאת פורמת את קרסי החזיה, אני שמח לגלות שהיית נאמנה להבטחתך, ואכן היית בלי תחתונים כל הערב.

עכשיו את עומדת מולי, מביטה בי, סנטר זקור ואפילו מתריס מעט, זרועך מחבקת את
בטנך, והשניה מכסה את שדייך. אם הערב הולך לעבוד, זה צריך להתחיל כאן. ׳ידיים מאחורי הגב׳ אני אומר, ואת מהססת רק לרגע, ומושכת את ידייך לאחור.

אני מביט בך חשופה כך מולי. מתבונן בגופך הנפלא, באיברייך היפים, בקימורים, בעיטורים שעיטרה אותך האמהות - שאין נשיים וסקסיים מהם בעיניי, בפיטמות המתקשות. את יפהפייה, ואת מתבוננת בי, ורואה את כל מה שאני רואה דרך עיניי, ואולי מזדקפת עוד קצת. אנחנו רחוקים כמה מטרים זה מזו, אבל זה כנראה הרגע האינטימי ביותר שנחווה הערב.

הרגעים האלה, בהם אני יושב, לבוש, ואת עומדת, חשופה ועירומה מולי, הם רבי משמעות. אלה הרגעים בהם אנחנו מקבעים מערכת חדשה בינינו, כזו שאת מפקידה את גופך, ואת עצמך, בידי. אין לך מושג כמה זה משמעותי עבורי, ואני מספר לך.

׳על הברכיים׳ אני פוקד, ולוגם עוד לגימה מכוס היין בזמן שאת כורעת לפני. את כל כך סקסית, שאני מקווה שאצליח להחזיק את עצמי ולממש את כל התוכניות שלי. את מיישירה מבט אלי, הידיים עדיין מאחורי הגב, כי את כלבה טובה, ואני מתרומם לאיטי, עומד ולוגם עוד מעט יין.

אני פוסע אלייך, ונעמד מאחורייך. אני יודע שעד כמה שאני כמה לגעת בך כבר, את כמהה עוד יותר, ולכן שוהה עוד קצת, נותן לך להתרגל לעובדה שהשליטה עברה לגמרי אלי. אני שולח יד מרפרפת על שיערך, מלטף את כתפך, וכורע מאחורייך. אני מלטף את צווארך, את החזה שלך, בעודי מאחורייך, מגיע לפיטמה קשה וזקורה, ומחלץ גניחה מפיך כשאני צובט אותה, חזק.

שפריץ של חלב פורץ מהשד שלך היישר אל תוך כוס היין שלי, כשהטלפון שלך מצלצל. קולות בכי בוקעים ממנו, ׳הוא רעב!׳ אני שומע, ואת נדרכת וכבר מלקטת את בגדייך מהרצפה, תרה אחרי המפתחות לרכב.

ניסינו. אולי כשייגמל…

 

 

יש גם המשך אחר לסיפור, אבל ארוך. אפרסם למעוניינים…


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י