הרבה בדמיון, מעט בחיים

מלטפת בינתיים 

ראשינו קרובים

שפתינו במרחק נגיעונת

אך את לא זזה

רק מלקקת את שפתייך

את לא מתגברת על עצמך

מנסה להתחבר לנשיקה

ידי מתהדקת מיד על צווארך

את משתנקת

מביטה בי במבט המשלב כמיהה, פחד והבנה

אני דוחף אותך מטה

למקומך

עד שאת למרגלותיי

אדומה, משוועת לאויר

אך מצייתת

אני משחרר את אצבעותיי

את גומעת אויר

ולא זזה