שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

יום, לילה ומה ש...

"Be Negative", By HIV positive
לפני 16 שנים. 21 בספטמבר 2008 בשעה 18:15

פשוט יום כזה

זה היה פשוט יום כזה, אחד הימים ששום דבר לא הולך. השמש הייתה במקום הנכון ולפי האיש המוזר בטלוויזיה, גם כל הכוכבים והירח היו במקום טוב למזל שלי. אבל לא! כבר מהרגע שקמתי הרגשתי שמשהו לא בסדר. זה לא משהו באוויר, לא משהו בתחושה, אלא יותר סוג של ידיעה כזאת. אני סומך על ה"ידיעות הקטנות האלה שלי- הן תמיד נכונות.

בזמן שציחצחתי שיניים המפרשת נפלה לי אל תוך האסלה. זה אף פעם לא קרה לי קודם, אבל לא התרגשתי. ידעתי שזה פשוט יום כזה. הקפה יצא לא טעים, הכלב חירבן על הספה ובנוסף לקח לי יותר משעה למצוא את המפתחות. אחרי הכל איחרתי לפגישה חשובה לגבי עבודה ונשארתי מובטל. אם רק הייתי יודע מראש, אז לא הייתי קובע את הפגישה להיום.

את שארית הבוקר והצהריים העברתי בבית קפה מתעסק בכלום עם המחשב הנייד שלי ושותה קפה שלא הכנתי בעצמי. כן, גם אני לא חשבתי שזה יצליח- על הגורל אי אפשר לעבוד. לקח בערך 3 כוסות של קפה עד שהוא יצא כמו שאני אוהב ודווקא הכוס הזאת נשפכה לי על המחשב.

לפחות המלצרית הייתה מאוד אדיבה ואפילו הרשתה לי לנסוע הבייתה ולהביא את הארנק ששכחתי. (כמובן, שהשארתי אצלה את הרישיון בתור פיקדון. שוטר התנועה לעומת זאת הייה פחות נחמד וכנס אותי בחמש מאות ש"ח ואזהרה.

המשך הדרך הביתה ובחזרה עברו קצת יותר בהצלחה. רק כשהגעתי לבית קפה, הבנתי שאין לי מזומן בארנק. שילמתי באשראי וביקשתי שישאירו טיפ גדול למלצרית שכבר הלכה הביתה עם הרישיון שלי.

ויהי בוקר וצהריים... נשאר רק הערב וזה נגמר. ימים כאלה בדרך כלל לא באים אצלי ברצף.

נערב היה מוזר מהרגיל. בערך בשעה שבע הפעמון בדלת צלצל. פתחתי את הדלת לבחורה נחמדה שהתרימה או הציעה או עוד משהו. לא באמת הקשבתי לדברים האלה, אבל כן הזמנתי אותה לשתות משהו קר אחרי יום חם שהעבירה בחוץ.

ביום אחר הייתי עושה מאמצים ומתחיל איתה (זה כבר זרם לכיוון), אבל לא היום. בטוח שלא היום! היא הלכה כמו שהגיע, אחרי שעתיים בערך (לא מעניין על מה דיברנו שם). עוד הסתכלתי עליה דרך החלון מתרחקת מהבית שלי ודופקת בדלת לאחד השכנים שאולי יש לו יום טוב יותר משלי ואצלו היא כבר בטח תישאר עד מחר בבוקר.

לא זוכר איך הלכתי לישון, אבל התעוררתי עם תחושה, כאילו לא ישנתי בכלל. ההרגשה הפיזית הייתה, במילה אחת, מחורבנת, הקפה שוב יצא לא משהו, המברשת עדיין הייתה בתוך האסלה, החרא על הספה, אבל...

...ידעתי שהיום יהיה מיליון דולר!


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י