שלום לכולם...!
למרות שאין לי שום קשר ישיר לאיידס, אבל יש לי כמה ארועים בעצמי בימים אלה.
וכמו כל הארועים בישראל, זה קודם עצוב ואז שמח.
אז העצוב: אתמול זה היה 7 שנים מאז אבי נפטר...
(שיר)
מצטער, השנה
מצטער, השנה לא בכיתי כמעט,
לא נגעה אף דמעה בפניי.
אך עודני זוכר ועודני כואב,
בליבי מדמע בלי די.
והלילה שוב פעם לא אשן לכבודך.
שוב אחשוב, אזכר ואזכור.
מה היה לנו אז, מה יכל להיות
לו אחרת יכלנו לבחור.
השעון בקרוב יתחלף למחר,
זה אומר שאגדל בשנה.
אצלך, לעומת זאת דבר לא שונה
רק קמטים על תמונה ישנה.
אל תאומר לי דברים, אל תביא מתנות
רק לרגע במקום הברכות
אבקש לעצום את עיניי ולראות
את פנייך שוב פעם מחייכות.
מצטער, השנה כבר כמעט לא רואה
את פנייך כל יום מול עיניי,
אך עודני זוכר ועודני כואב...
בליבי מדמע בלי די.
אז זהו זה.
ובתוך זה יש רמז לארוע היותר שמח...
עברתי ל22...
מזל טוב לי.
המשך יום נעים לכולם
לפני 15 שנים. 1 בדצמבר 2008 בשעה 17:21
