|
|
|
הרבה מאד זמן
לא נתתי לעצמי
לחשוב עלייך.
על הגעגוע
על גופנפש
על אמתרצו
על כל מיני מאסטרים 😄
ועכשיו
דברים שקרו
פתאום החזירו אותי לעמוד מולך
חזק
וספר החלומות נפתח
וכמה דפים עפו ברוח של אחר הצהריים
ואספתי אותם
וכאבתי.
רציתי לספר לך
אבל
לא מצליחה להיות מספיק אמיצה.
ואין לי יומרות שתקראי את זה,
הכתיבה כרגע היא מפלט (נכון, כמו תמיד, אבל....)
מתגעגעת אלייך נורא, כול כך..........................................
איך חכמה, עוצמת רגש, הובלה, אחריות, מחוייבות, התמסרות
ועוד כמה
וגם חמודה בנוסף
לא עומדים נגד
בלונד של אשה.
יודעת שזה לא כך.
יודעת שזה לא קשור.
יודעת שההולך נכנע לדרך הקוראת לו
וכך זה חייב להיות.
אבל גם מודעת לתיסכול, לקנאה.
לא מוחקת כלום.
אני יודעת שזה כאילו כלום, הוואוו הזה
אבל הוא הכל.
הכל.
תודה על הדרך הזו.
הנסיבות לא משהו
לא ממש כייף (ברור שאנדרסטיימנט).
אבל
בכל ענן יש חוט של כסף
(חיוך נהנתני)
וירושלים
מיוחדת אפילו יותר מתמיד.
מתגעגעת אליך, ידיד
נפש.
בסדר בסדר
לאטלאט
אבל בוא לא נגזים.
הדלקת אותי
בנאלף
אולי בכ"ז למדת
דבר או שניים
על שליטה.
חסודה, מה?
פרופסור היגינס
לייזה דוליטל
ממממ
בוקר טוב ידיד
נפש
😄
לנסות לנשום.
את זכית בגבר מדהים. תבלו.
מכל ליבי.
אני אנסה ללכת עכשיו
בדרך הראשית
😄
בדרך
האיטית
מלאת המהמורות.
לאטלאט
קשה לי
אבל אני אצליח לנשום
עוד מעט.
* * תזכורת לעצמי -
ביום ג' תור לרפלקסולוג.
ילדות
אצבע בפה
קווים אדומים
צלמות בינלאומיות
ועיניים
תודה 😄
אני לא.
רק מאוכזבת
ולא ממך
מהסיטואציה.
מצאתי בייבי סיטר בינתיים,
הכל בסדר 😄
שמחוץ לכותלי לשכתי
זורחת השמש.
אז באת
זרקת אבן בחלוני
ונזכרתי.
עכשיו יוצאת לפגרה, קצת לפני הזמן אבל,
מסיבות בריאותיות.
ככלות הכל נשארתי מורה
סוגלשל שופטת
אבל אתה נשארת גור אז אנחנו פיטים, אייד סיי
😄
נשלט אחד מתאדה
אולי מהחום
אשכרה לא מבינה
והשני
פתום מחליט שאני אהיה על 4
רוצה או לא
כן כן
אתם צודקים
הכל נכון
😄
איזה מזל שיש חברים
שיש אותך
}{
