לפני 15 שנים. 17 ביוני 2009 בשעה 12:51
הרבה מאד זמן
לא נתתי לעצמי
לחשוב עלייך.
על הגעגוע
על גופנפש
על אמתרצו
על כל מיני מאסטרים 😄
ועכשיו
דברים שקרו
פתאום החזירו אותי לעמוד מולך
חזק
וספר החלומות נפתח
וכמה דפים עפו ברוח של אחר הצהריים
ואספתי אותם
וכאבתי.
רציתי לספר לך
אבל
לא מצליחה להיות מספיק אמיצה.
ואין לי יומרות שתקראי את זה,
הכתיבה כרגע היא מפלט (נכון, כמו תמיד, אבל....)
מתגעגעת אלייך נורא, כול כך..........................................