סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

קוגיטו ארגו סום

וגם קרדנדו וידס.

מי שירצה - יראה
מי שצריך - יודע


האורינטציה הבדסמ"ית:
קודים של מתחלפת. גם הרהורים.
לפני 14 שנים. 4 בינואר 2010 בשעה 11:23

זה לא אותנטי.
להיות מבולבלת זה מקום של רחמים עצמיים, של חוסר רצון לראות, להיות.

ואני מרשה לעצמי.
זה לא ראוי, לא מעצים ולא מקדם לשומקום.

הכל נכון.

אולי בעצם לא נותנת לכעס האמיתי, החד, המנוכר, המפחיד,
להיות.

אז עכשיו מבולבלת.
כבר מאתמול וזה לא עובר.

מן הסתם, כשזה יתבהר,
תבוא הקלה

😄






לפני 14 שנים. 31 בדצמבר 2009 בשעה 8:56

כי בסיכום קיים ניחוח של פרידה.
ובכל זאת, כמו באל כורחי, עולה הצורך הזה עכשיו, כמה שעות לפני שאחדש את הבחירות שלי למחר, לסוף השבוע הקרוב, לשנה הבאה.

זו היתה שנה שטמנה בחובה שינויים מרחיקי לכת.
שנה בה עבדתי קשה, ולא רק לצורךך פרנסה.
תחילתה היתה במלחמה ביותר ממובן אחד. לצלילי האזעקות והשריקות המזוויעות, שמי שמכיר אותי יכול להעיד על עוצמת הזעזוע הפרטי שלי מהם, פתחתי כמה חזיתות נוספות, של מלחמה בשדי העבר שלי, ניתוק מקשרים מקטינים ויצירת העצמי המורחב שלי.
בהמשך חוויתי מלחמה בדאגות ובמחלה, שכיוון שהיו של האיש הקרוב אלי ביותר, היו קשים עוד יותר מאשר לו היו שלי.
לצד המאבק הזה, חוויתי את שיאו של הקשר הכי מפותל בחיי, ואת האהבה העצומה שבו, שעכשיו אני יודעת שתמשיך ללוות אותי כל חיי.
חוויתי את היכולות שלי, את הכשלונות ואת הרגשות המנוגדים לפעמים.
חוויתי אהבה עצומה, התפתחות במיניות שלי, כאב, שמקורו בפרידות שחלקן נכפה עלי, והתפכחות גדולה.

לקראת סוף השנה הזו פגשתי בך. שוב 😄
ובחרנו לנסות להעמיק. לחדור. להעצים. ללמוד וללמד.
בחרנו לאהוב.

רוצה עכשיו לבחור שוב.
לצורך זה, מבקשת לאמר תודה לכל אלה שאהבתי, אוהבת ובוחרת להמשיך לאהוב.
תודה (אולי מיוחדת) גם לאלה שבחרו שלא. למדתי מכם המון והחלק בי שאהב, ימשיך לאהוב. כי כך בחרתי.

מבקשת להזכיר כמה שהם האנשים המכריעים בחיי -
ילדיי המדהימים, שגם להם היתה שנה מלאת שינויים ובחירות,כל אחד בדרכו המיוחדת.
האיש שאיתי, שדבק בי ואני בו, יותר מכל הכרזה זו או אחרת.
אבא. אין לי מילים "ראויות" (והמרכאות הן כי כך לימדת אותי).
אחי הגדול, שבטח תצחק על הדרמה מלאת הפאתוס הזו 😄
ב', שעדין חוששת לחשוף (והבמה הנפרדת תספק, בינתיים, את הצורך העצום....)
ואת, חברה שאת. בבקשה אל תעלמי שוב...
ואחרון, אתה מרקו 😄 שבגללך אני עדין כאן, וגם אם לא נחדש את הבחירה, תמיד אשמור אותך בליבי.

אוהבת את כולכם
כול כך
ובוחרת עכשיו לאהוב כך גם בשנה הבאה (טוב, נכון ששנה זה המוןןן רגעים, אבל באמת שמצידי מוכנה להתחייב).

שנה טובה
}{










לפני 14 שנים. 27 בדצמבר 2009 בשעה 21:05

אז כמעט אף פעם לא נקי אצלי,
שלא יגידו עלי....

אבל
בימים האחרונים שוב צריכה להתאמן
בשינוי ההוויה שלי
ואת זה עושים רק ע"י עשיה....
אז אני עושה.
הריח של האקונומיקה לא משו, אבל הקומה התחתונה והחצר, נקיים.

חוצמזה הכל חוזר לפרופורציות.
טובלי 😄

ואיפה את נעלמת בכ"ז ?






לפני 14 שנים. 25 בדצמבר 2009 בשעה 11:23

האמת מביאה אמת.
ואפילו אהבה.

שמחה כול כך.
שמחה בך.
תודה שאת.
שמחה שלא סגרת את הספר.

מתרגשת 😄








לפני 14 שנים. 24 בדצמבר 2009 בשעה 20:08

לאשה אחת, שאני מאד "אוהבת"
ושלא אקרא לה בשמה,
כדי לא להעליב את הפרות, שהן חיות נחמדות שלא עשו רע לאף אחד.
ולא, זו לא את מותק 😄

היא לא קוראת פה.
היא "עדינה מדי" לאתר הזה ....


הקדוש ברוך הוא אנחנו בוחרים בך
בחירה ישירה זה רע
הקדוש ברוך הוא אנחנו קנאים לך
ימותו הקנאים

כמה רוע (כמה רוע רוע)
אפשר לבלוע (אפשר לבלוע לוע)
אבא תרחם אבא תרחם
קוראים לי נחמן ואני מגמ מגמגם
כמה רוע (כמה רוע רוע)
אפשר לבלוע (אפשר לבלוע לוע)
אבא תרחם אבא תרחם
ברוך השם אני נושם ולכן...

לחסל, להרוג, לגרש, להטעות
להדביר, להסגיר, עונש מוות, no fear
להשמיד, להכחיד, למגר, לבער
הכל בגללך, חברה








לפני 14 שנים. 21 בדצמבר 2009 בשעה 8:26

גם אם הוא לא מענין אפאחד חוצממני....

כמו שאהבה מביאה אהבה,
אמת מביאה אמת.

זה לא תמיד כזה כייף,
אבל זה אמיתי....

מחייכת
מתרגשת
פוחדת.

אני.




לפני 14 שנים. 21 בדצמבר 2009 בשעה 8:06

כלואות.

עדין.

אני יודעת שהן תצאנה, ואני יודעת שזה מצריך את הזמן של זה
ואני יודעת שתמיד כשהאמת יוצאת, זו הנקודה בה בעצם כל השינוי
הוא בלקיחת האחריות.
אני יודעת כי אני לא באמת הטפשה שאני כמהה להיות.
ואני גם יודעת שזה לא באמת יעשה את זה יותר קשה, אלא להיפך,
לפחות זה הסביר.
מחייכת עכשיו "העתיד הסביר הכמעט ודאי".
איך זה מתהפך לפעמים.

* * *

אז העתיד הסביר הכמעט ודאי
של הרגע של עכשיו הוא,
שבזמן הקרוב יהיה לי הרבה זמן פנוי (פאק)
ושבהתחלה אני אלך לאיבוד
ויהיה לי קצת עצוב וקצת שמח
ואני אבזבז המון זמן ואנרגיה, סתם כי אני יכולה,
סתם כי אני לא באמת רוצה לקחת אחריות.

ואחר כך
אני אתפוס את עצמי
ואתן לעצמי את המרחב לקחת את הפאקינג אחריות הזו
ולעשות מה שצריך....

ונכון, זה סתם גיבוב של מילים
וברור שמה שמוביל את זה הוא הרצון שלי לדבר, לשפוך,
אבל בלי לאמר, עדין, את האמת...

סבבה.


תקציר: עדין. הכל בינתיים 😄







לפני 14 שנים. 19 בדצמבר 2009 בשעה 23:41

כי ממש ממש ממש ממש ממש ממש


ממש


קשה לי להתאפק 😄


176 ימים. בדיוק.
כל הכבוד לך.
הפאק הוא שלי.
כמה חודשים טובים. זה נכון.
אבל
כול כאלב ביג'י יומו, מסתבר.



ממילא בעוד כמה חודשים לא אזכור למה התכוונתי 😄




ודי. לילה טוב ישראל.
אהבה.






לפני 14 שנים. 19 בדצמבר 2009 בשעה 14:54

כי הפרטים באמת לא חשובים, ערפדים חמודים שאתם.

מתוך ההגדרה לשנאה בויקיפדיה -
עם זאת, לעתים השנאה והאהבה כרוכים זה בזה. ולעתים אהבה יכולה להתחלף לשנאה.
כפי שמתואר במעשה אמנון ותמר: "ו?י??ש??נ?א?ה? א?מ?נו?ן, ש??נ?א?ה ג??דו?ל?ה מ?א?ד, כ??י ג?דו?ל?ה ה?ש???נ?א?ה א?ש??ר ש??נ?א?ה?, מ?א?ה?ב?ה א?ש??ר א?ה?ב?ה?"
(שמואל ב' י"ג, טו).


עצוב לגלות, חשוב לדעת, להבין וללמוד.

בסך הכל, לא רוצה להתלכלך, בטח לא עכשיו.

ו...
רק אהבה מביאה אהבה. באמת.






לפני 14 שנים. 1 בדצמבר 2009 בשעה 9:39

סערה