שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

קוגיטו ארגו סום

וגם קרדנדו וידס.

מי שירצה - יראה
מי שצריך - יודע


האורינטציה הבדסמ"ית:
קודים של מתחלפת. גם הרהורים.
לפני 15 שנים. 3 בספטמבר 2009 בשעה 19:47

עדין שבוייה.
בסערות הלב. בך.
אם יש משהו שלמדתי השבוע,
הוא כמה יחסי שליטה,
שבאים ממקום נכון ואמיתי,
לא קשורים לזין וכוס.

אתה עמוק וחזק בי.

עכשיו, אחרי המילים הקצרות שחלפו בינינו,
אני גם קצת יותר רגועה 😄

מרקו -
גם בלב, כמו בים
סערות יש, וגם סודות
מי יגיד לו, מי ידע
הסוד שבלב...

* * * *

בא"ח נח"ל.
ערד. שתיים בצהריים. חום מהגהינום.
אנחנו יוצאים מהאוטו
ונכנסים לבסיס. יום הורים.
אחרי כמה דקות הוא מגיע. חיימקה שלי, הפרטי.
רזה בשבעה קילו, שזוף ומחייך כולו.
עד כה, הטירונות עושה לו רק טוב.

התרגשות.

* * * *

התחלתי ללמוד טריגונומטריה.
מחר שיעור ראשון בפיזיקה.
אני מתה על הילדים האלה. גם מהם 😄



כל כך שלם לי עכשיו....
שלא יגמר לעולם.







לפני 15 שנים. 2 בספטמבר 2009 בשעה 21:49

מתחיל באמת להציק.

בעיה.

מתגעגעת לחיוך שלך.





לפני 15 שנים. 1 בספטמבר 2009 בשעה 21:12

כן, אתה!
עוד דבר שאתה לא יודע עלי -
אני עיוורת צבעים
בגוונים בהירים
😄





לפני 15 שנים. 30 באוגוסט 2009 בשעה 16:54

כשל בתקשורת
הוליד

געגועים.


גררררררררררררררררר







לפני 15 שנים. 27 באוגוסט 2009 בשעה 7:15

אחד, נקרא לו מר ק', נכנס לרופא
ומספר לו, שהוא סובל מהרטבת לילה.
"כל בוקר אני קם במיטה רטובה" הוא מתלונן.
"ספר לי בבקשה מה קורה בלילה" אומר הד"ר.
"אני הולך לישון" מדווח מר ק', "ואחרי שאני נרדם,
בא אלי גמד ושואל אותי "פיפי כבר עשית?"
וכשאני אומר שלא, הוא אומר לי לעשות".

הד"ר חושב רגע ואומר
"כשיבוא הגמד הלילה וישאל,
תגיד לו שכבר עשית".
"אתה גאון" אומר מר ק' ויוצא מאושר.

למחרת הוא חוזר ונכנס לרופא
בפנים נפולים.
"מה קרה?" שואל הרופא " לא דיברת עם הגמד?"
"המצב הרבה יותר גרוע", בוכה מר ק'.
"הירגע וספר לי מה קרה" עונה הד"ר.
"הלכתי לישון, הגמד הגיע ושאל "ופיפי, כבר עשית?"
אז אמרתי לו "כן עשיתי", אז הוא שאל אותי
"ומה עם קקי?"




מוקדש, אגב 😄






לפני 15 שנים. 26 באוגוסט 2009 בשעה 21:07

שלפוחית לנצח.






קרועה על הראש ש'ך!






לפני 15 שנים. 26 באוגוסט 2009 בשעה 14:21

ההצעה הכי טובה שאני יכולה להעניק לכם/ן הערב היא,
פשוט דפדפו הלאה.
כרגע גם לי קשה עם עצמי.
כרגע, לשם כך כותבת - כדי לדפדף הלאה.


כעס, השתאות, לפעמים תדהמה, לפעמים כאב.
וכן, קיבינימט, ההההמון מרירות.

אם יש משהו גרוע יותר משקר, זו התחסדות.
להתחסד זה לשקר פעמיים.
כמו אותה "שפחה", שמספרת לכל העולם כמה היא זוחלת ונוטפת בעבור אדונה הנושי-קשוח-רומנטי, אבל במקביל מנהלת שתי מערכות יחסים, אחת עם "מאסטר" ואחת עם "כלבלב". ועל זה "אף אחד לא יודע".
כמו אותו"מאסטר" קשוח ורב מעללים, שמטיף לכולם על מונוגמיה, על התמסרות הדדית, דואג לכך ששפחתו האקסצנטרית תראה לכולם את הכוס *שלו*, ומקביל מנהל רומן עם סאבית בארון, כבר כמה שנים טובות.
כמו אותו מתחלף, ש"ממש במקרה, אני לא מצליח להבין איך זה קרה", התחיל כמעט באותו יום עם דומית ועם סאבית ותקופה מסויימת ניגן על שתי חצוצרות, עד שהרגיש ש"הוא נקרע ככה" ואחת מהן פשוט זרק. מסכן, כמה כאב לו.
כמו אותה "דומית טוטאלית", שליבה נמס למראה הסאב המתמסר שלה שמלקק ומאונן את העפר שעליו היא מצעידה את רגליה הענוגות, ובאותה נשימה, בלב נמס, מפיצה עליו ועל חבריו שקרים איומים הפוגעים בחייו.

כולם מכירים את זה.
כולם יודעים שזה קיים.
וכולם עוצמים עיניים.
למה ?
כי המתחסדים, פעמים רבות, משתמשים בחלקות לשונם, במיטב כשרונותיהם והכריזמה השופעת שלהם, כדי להמשיך את ההתחסדות. כדי להמשיך לשחק את אלוהים בעולמם שלהם.






המשך יבוא

לפני 15 שנים. 25 באוגוסט 2009 בשעה 20:56

הפלוס - שאתה זעיר

המינוס - שאתה זהיר



אוהבת, לפחות כמוך,
משחקי לשון




לפני 15 שנים. 25 באוגוסט 2009 בשעה 20:24

כל מה שאני רוצה כרגע זה,
שיעמוד לך
עלי
עכשיו




לפני 15 שנים. 24 באוגוסט 2009 בשעה 22:27

זה לא משנה את העובדה
שיש לך ידיים טובות, עיניים עם ניצוץ
וחיוך כובש.

חמוד אתה.

ובשבילך,
ככה על הדרך,
עוד וולך אחד,
אם תרצה:

תותים
כשתבואי לשכב איתי
תלבשי שמלה שחורה
מאוירת בתותים
ומגבעת שחורה
מקושטת בתותים
והחזיקי סלסלת תותים
ותמכרי לי תותים
תגידי בקול דק ומתוק
תותים תותים
מי רוצה תותים
אל תלבשי כלום מתחת לשמלה
אחר כך
חוטים יעלו אותך למעלה
בלתי נראים או נראים
ויורידו אותך
ישר על הזין שלי.


לילה טוב 😄