לפני שנתיים. 15 באוקטובר 2022 בשעה 13:14
28.5.2022
״פעם קפצת ממטוס?״
אני שואלת בהיסוס, מזיזה את השיער החלק שלי מהפנים ומסתכלת למעלה. זהו ערב שישי חמים ביותר והלילה מילא אתהשמיים בכוכבים יפייפיים.
״למה את מתכוונת, צניחה חופשית?״
מסתכל עליי במבט משועשע ובזווית פיו חצי חיוך.
אני מהנהנת בלי להוציא מילה ומחזירה את מבטי השואל אליו.
״כן, ברור שכן את יודעת כמה דברים עשיתי בחיי? אפילו כאלה שאת לא יכולה להעלות על הדעת ילדה.״
יש לו קול עמוק, גברי ומחוספס. אני מצליחה לקרוא בין השורות למה בדיוק הוא מתכוון ומייד אני מרגישה את הלחיים שלימתחילות לבעור, חושבת לעצמי שבטוח אני אדומה כמו עגבנייה עכשיו.
סער צוחק הוא נהנה להביך אותי הוא אוהב אותי אדומה.
״זה לא הפחיד אותך? לקפוץ?״
ניצלתי את ההזדמנות לחזור לנושא השיחה על אף שכבר ידעתי מה תהיה התשובה שלו.
״לא״ הוא עונה בפשטות. כמובן חשבתי לעצמי.
אני מרימה את כוס הפטל שמונחת מולי על שולחן הזכוכית בחצר שלו לוקחת שלוק ומניחה אותה בחזרה.
הוא שאל אותי מה אני שותה לפני שנפגשנו ועניתי שאני שותה מים או פטל אני לא בחורה של מיץ אומץ.
״אז אני מרגישה שאני לפני הקפיצה כשעוד יש לי אחיזה והרגליים שלי יציבות״
אני נושמת עמוק ולוחצת את רגליי האחת בשנייה נזכרת שהוא מחזיק את התחתונים שלי בכיסו האחורי.
אני שוקלת את המלים הבאות שעתידות לצאת מפי ואומרת.
״זה לא קל לי פשוט לקפוץ לשחרר שליטה ולתת לרוח לקחת אותי״
סער מסתכל עליי והמבט המשועשע שהיה על פניו, התחלף למבט שהיה לי קשה להבין, למבט שנדמה היה שפירושו כעס.
אני מרכינה את הראש בחזרה לכוס הפטל שנמצאת על השולחן, מרימה אותה ולפני שאני לוקחת שלוק, אני ממשיכה בלילהביט בעיניו.
״אני דווקא כן מפחדת״
אני באמת מפחדת אני חושבת לעצמי.
זה פחד מהול בציפייה ממה שעתיד ועלול לבוא.
״אבל אני יודעת שאני אהנה מזה, שמעתי שהנוף שרואים מגובה כזה הוא עוצר נשימה״
אני כמעט ולא מעיזה להרים אליו את מבטי ובשניה:
סער לוקח את הכוס שנמצאת בידי לפני שהספקתי ללגום ומניח על השולחן בלי לשאול אותי דבר.
״על הברכיים כלבה״
אני מרימה את הראש מבולבלת לראשונה מאז שהתחלתי לדבר.
ויורדת על ברכיי.
הוא תופח עם ידו על הירך שלו כמחווה שמדריכה אותי להניח את הראש.
אני עושה כדבריו בלי להוציא מילה רוכנת לכיוון ובידו הוא ממקם את ראשי כאשר לחי ימין שלי על רגלו ופניי מופנים לכיווןהמפשעה שלו. הלב שלי מאיץ את פעימותיו זה קורה בכל פעם שהוא רק מניח עליי יד.
אני לא רואה את הבעת פניו אבל אני יכולה לספר שהוא מרוצה, הוא אוהב שאני לא שואלת שאלות מיותרות ופשוט מצייתת.
ידו עושה את דרכה מהראש שלי על השמלה הצמודה שלבשתי לכיוון פלג גופי התחתון לאורך הגב מגששת את חלקההתחתון של השמלה ובתנועה אחת הוא מושך למעלה וחושף את הטוסיק שלי, הוא לבן וגדול יחסית לגופי. עירום כבקשתו.
ידו הגדולה מוצאת את דרכה וחופנת את הצד השמאלי של הטוסיק שלי.
אני נושמת בכבדות מרגישה את חום כף ידו מתרחקת ויכולתי לנחש גם בלי לראות שהיד מתרחקת כדי להתקרב במהירות תוך שניות הרגשתי חום שמתפשט על לחי הטוסיק השמאלי שלי
נבהלתי ולשניה ברח לי האוויר מהריאות באנחה שקטה ושניה נוספת אחרי אינני מצליחה להכניס אוויר לראות שוב
סער מוריד בחזרה את השמלה ומסדר אותה משאיר לי מספיק זמן בקושי לנשימה אחת
ואז כורך את ידו הגדולה ספק בעדינות ספק באגרסיביות מסביב לצווארי מרים אותי חזרה על הרגליים ואומר.
״עוצר נשימה אה?
מה את אומרת..״
