כאוטי

״איך אדע שמחר החור שלך לא מקבל זין אחר?

אם את גומרת בלי אישור שלי?״

אני נושמת עמוק. חושבת.

לא יודעת איזו תשובה לתת כדי שתספק אותו, אז אני שותקת.

הוא נעמד וצועד לכיוון היציאה מהחדר לא לפני שנותן לי פליק מעליב כזה, חזק וכואב, אחד כזה שמשחרר עצבים, שמביע אכזבה.

אני מחזיקה את עצמי לא לבכות.

״כדאי שתהיה לך תשובה מספיק טובה כשאחזור״

הוא אומר בטון כועס.

אני עומדת עם הגב אליו, מתה מבושה. אחרי שסיפרתי לו שגמרתי כמה פעמים יותר ממה שאישר לי לפני כמה ימים.

הוא ממתין לתשובה.

״איך אדע שהכוס הזה לא מקבל זין אחר?״
אני בולעת רוק מתכנסת בעצמי רק רוצה להיעלם.
״יש איזושהי סיבה שאת עושה משהו שלא קיבלת עליו אישור במפורש?״
״לא״ הדמעות מתחילות להיאגר בזווית עיני.
״לא אדוני״ הוא מתקן.
״לא אדוני״ אני חוזרת.
אני מרגישה אותו צועד לכיווני ונעמד מאחורי.
הוא מניח את ידו על צווארי מושך ומצמיד את גופי אליו.
הוא גבוה ממני רחב ממני וחזק ממני בהרבה.
״ ו ל מ ה  ל א ? ״ הוא מדגיש כל הברה.
אני מרגישה את הנשימות שלו על פניי.
״כי אני הכלבה שלך ואני צריכה להקשיב לך״ אני מייבבת
״ולמה את כלבה שלי?״
כל שאלה גורמת לי להתבייש בעצמי יותר.
״כי אתה הפכת אותי לכזאת״ מושכת באפי.
״ולמה את כלבה שלי?״ שואל שוב.
השאלה מהדהדת בראשי
ואני לא יודעת כבר מה לענות.

לא ככה מתנהגת כלבה שמקבלת הכל מהאדון שלה.
הדמעות זולגות בקצב במורד לחיי,
הוא מרגיש אותן כאשר הן מגיעות ומרטיבות את ידו ששומרת את ראשי מורם. זאת שלא נותנת לי אפשרות להתחבא ולהיעלם בבושה של עצמי, שמכריחה אותי להתמודד.
למרות שאיני יודעת איך.
הוא לא מקבל תשובה.
הוא מאבד סבלנות.
בידו השניה, מצליף בחוזקה בתחת שלי מספר פעמים, במרווחים כאלו שלא נותנים לי להסדיר נשימה.
מעולם לא חשבתי שלקבל ממנו כאב יכול להיות כל כך משפיל.

״אני יכול לתת לך עכשיו 250 הצלפות אבל אני לא אעשה את זה, אני לא רואה מה הטעם״
״את יודעת מה העונש שלך.
אין לך אישור לגעת בעצמך ובטח שלא לגמור עד הודעה חדשה״

וכמובן שבאותו ערב הוא מזיין אותי חזק ומצליף בלי הפסקה,

מביא אותי לקצה ומשאיר אותי שם.

רטובה,

מטפטפת

וחרמנית.

עד להודעה חדשה.