כאוטי

הייתי צריכה לחזור לפה ולקרוא אותי כדי להבין כמה אני מתגעגעת.

בתקופה האחרונה נעלמתי והתרחקתי, לא נתתי לעצמי לרחף כמו שצריך בתוך השליטה שלך.

הכל נהיה שגרתי ורציני אעיז להתחצף ולהגיד שיחסית ונילי (בבקשה אדוני אל תכעס) ביחס לקינק שאני יודעת שאוכל להכיל. 

אני מספקת את הסחורה ומרצה.

המוח שלי חושב הרבההההה

מתקדמת בעבודה ומרצה, עוזרת לאחותי ומרצה, מכילה את המשפחה ומרצה.

כשכולם לוקחים הכל לא נשאר לי הרבה.

וכתבתי לך בכזה אומץ שאני רוצה שתרצה ממני יותר

אבל איך תוכל לקחת ממני יותר כשכבר אין מה לקחת?

זו באמת הסיבה שאני לא יודעת להסביר למה אני מתכוונת..

אני רוצה לחזור לרחף אני רוצה לחזור לכתוב.

עכשיו אני מבינה כמה אני מתגעגעת.

לעצמי.