דיסוננס
בין הרצון לשלוט בכוח לבין הרצון לתת באהבהעלייה, כל היום, כל יום, ואני כבר לא רוצה לעשות שום דבר אחר , רק להיות איתה, לאחוז אותה צמוד אליי אחד מול השני, לב אל לב, ולא לשחרר, ללטף את השיער היפה שלה, שהיא תדע שהיא הכי בטוחה איתי בעולם, כי היא באמת.
אוחחחח אני רק רוצה להסניף אותה! שתסניף אותי חזרה , לשמוע את הקול המלאכי שלה שהיא שואפת אותי. לתת לה ביס רק כדי שאתענג מהגניחה שלה, כבר לא באלי ללכת למכללה ובפועל אנשים בהלם שהפסקתי להגיע, רק להיות איתה, זה מה שאני רוצה, להכין לבשל לצחוק שעות יחד, ✨️החיוך שלה✨️, חיוך אמיתי , רואים שטוב לה, בלב טוב לה.
כולם יודעים לדקלם את המפשט "החיים קצרים יש להעריכם" ובפועל מתנהגים בצורה מנוגדת לחלוטין, החיים קצרים הם לאו דווקא שלכם אלא גם של הסובבים אתכם, גם הם חיים, אל תתנו לאחרים להתייחס אליכם כמובן מאליו , אתם לא סלע אלא לב. כולנו רק שואפים לאהבה.
כל פעימה שעוברת היא אחת פחות לפני שהחיים נגמרים, חייב לנצל אותם, אני רק מחכה שאוכל שוב להצמיד את החזה שלך לשלי ושנפעם יחד, זה האושר של. ואני אמשיך לחשוב עלייך, כי זה מי שאני אחשוב גם כשתהיי בזרעותיי אהובה.
דִּיסוֹנַנְס
מַעֲשֶׂה אוֹ הִתְנַהֲגוּת הַנּוֹגְדִים בְּצוּרָה חֲרִיפָה אֶת הַהַשְׁקָפוֹת אוֹ הַנִּימוּסִים הַמְּקֻבָּלִי
אני חווה דיסוננס
בין הרצון העז שלי לשלוט בכוח , לאחוז להפוך אותה לשלי, שתרצה להיות רק איתי , שתעריץ אותי
לבין הרצון שלי שיהיה לה טוב, לראות את החיוך שלה , ללטף אותה, לאחוז אותה קרוב, כמה שאני רוצה לשמוע את הצחוק שלה באזני
אני כל כך מחכה לזה, כל כך רוצה את זה , זה בוער בי, הרצון לחיבוק, לאהבה, לשמחה.
אני מאמין שמין זה דבר שלוקח זמן לבנות, אולם אחרי שהסכר נפתח... המים זורמים
אני מחכה לאחת, לתת לה אהבה, שתתן לי את עצמה ואני בחזרה, אני רוצה שנהיה מאושרים יחד
חק מחכה לאחד מן הבאים
אני אמצא אותה
היא תמצא אותי
משם אני פשוט רוצה לאחוז זה בזו ולא לעזוב
שאו ברכה אנשים יפים, החיים קצרים, מאוד, תעריכו את מי שיקר לכם מכל