שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

o

האין

לפני 18 שנים. 5 בדצמבר 2005 בשעה 2:30

"אתה שבראת אותנו סירים ומכסים
בצלמך בראת אותנו
אתה שגם אחרי שמצאנו סיר את מכסהו
ממשיך לעקם בנו שריטות כאילו אומר
וישחקו נא הסירים לפניי
אתה שאת המכסים שהיו ואינם מחזיק אצלך
אתה כבר מצאת מכסה?"

http://www.thecage.co.il/blog/userblog?blog_id=15080

לפני 19 שנים. 22 בנובמבר 2005 בשעה 11:28

http://news.walla.co.il/?w=/18/811026

לפני 19 שנים. 4 בנובמבר 2005 בשעה 14:00

קריז
אני מכיר את זה טוב מידי
אם רק עוברים אותו
לא צריכים יותר
אפילו לא במנות קטנות.

אהבה.

לפני 19 שנים. 3 בנובמבר 2005 בשעה 18:18

נסה אותי
אין בי קושי או אשמה
מוכנה.
היום אני מפוייסת, הגיונית ורכה


אל תראה לי חולשה
או סימן לדאגה


הו אז אטרוף אותך
תצא ממני החיה
ואצא מדעתי
עד שלא תכיר אותי



המועקה
לא שוכנת בתוכי
כבר עברה
תראה אני משוחררת מתמיד
חופשיה


אל תזכיר לי מה איתי
זה פשוט גומר אותי


הו אז אטרוף אותך
תצא ממני החיה
ואצא מדעתי
עד שלא תכיר אותי


נסה אותי
נסה אותי

לפני 19 שנים. 2 בנובמבר 2005 בשעה 9:03

השתיקה שלי
זו הצרחה הכי גדולה
שבי
השתיקה שלי
זה הכאב הכי כואב
אצלי

וכשהשקט יפול כמו חול
קולי לאיש לא יגיע
אני רציתי לבכות אבל
פחדתי שזה יפריע


אביב גפן.