סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חולשה של רגע

לפני 16 שנים. 27 בפברואר 2008 בשעה 18:02

השיתוק שאוחז בי, כשאני מביטה בעתיד
לא מאפשר לי לשנות את מסלול ההתרסקות
הכתובת על הקיר"כישלון" "אכזבה"

גופי מרותש אחרי ההתרסקות
ליבי נדם, מוחי עדיין פועם

לעיתים נראה כי הכל בסדר
איזה תעתוע מטופש
גחמה של משאלת לב נאיבית

והגרוע מכל

אני אשמה!!!!!!!!!!!!!!

מלנה - ולפעמים דוקא לא מתרסקים, או רק בקטן, או בגדול, רק כדי לקום בענק.

את תהיי בסדר. כי את חייבת.

שולחת לך מרחוק, גם בלי להכיר, חיבוק מחזק.
אני פה, אם תרצי.
לפני 16 שנים
בעיניים פקוחות​(מתחלפת) - ומהמקום הזה עולים גבוה גבוה כדי לגלות שהחיים הם גלגל פעם את למטה ומיד אחרי את בדרך לפסגה,
וגם אם לא מיד ולוקח קצת זמן כדאי להזדיין בסבלנות!

ובעניין "והגרוע מכל אני אשמה!!!"

זה דווקא היתרון הגדול בידיעה שהשליטה תמיד בידיך.
ובלי האשמות בבקשה!
אגב, גם אני פה אם תרצי..קצת שפעת אבל כאן.
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י