בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

My good boy

כל התיאורים של מה שאני רוצה לעשות לך ואיך אתה הולך לאהוב את זה.
כל דברים שאי אפשר לשים בסטטוס כי תשוקות שונות אלו מילים גסות.
הרבה מחשבות מסתובבות, ודרך לדבר עם כולם בבת אחת כי זה לא נגמר לענות לכל אחד בפרטי.
לפני שנה. 13 ביולי 2022 בשעה 23:19

( הקדמת רשות: נכתב לפטפורמה אחרת ואז זאת שכתבתי איתה אמרה לי, "אבל זה לא מוזר שהחברים שלנו קוראים מה שאנחנו כותבות ומאוננים על זה?" אז החלטנו להוריד את זה ואני שמה את זה כאן עם שינוי שמות - מקוה שלא פספסתי)

 

____________________

מישל ניסה לברוח. הוא ידע שמליסה אמרה לו שהיא לא תפגע בו, ושהוא שם רק כי יש לה עניין לא סגור עם דוד שלו. אבל איך לומר, קשה לסמוך על אנשים שמשתמשים בך לנקמה אישית.

גם הוא וגם מליסה ידעו שלבריחה הזו יהיו השלכות.

מליסה נכנסה לחדר בו היא זרקה את מישל. מישל היה חזק ונראה שהאנשים שתפסו אותו יותר חבולים ממנו, אבל לבסוף הם הצליחו לתפוס אותו.

 

מליסה ניגשה אליו והחלה להוריד לו את החולצה.

"מה את עושה?" צעק עליה מישל עם שפה פצועה.

"שששש" הרגיעה אותו מליסה והעבירה יד בשערו. "אני רק אבדוק איפה נפצעת, בסדר?"

למגע ידה של מליסה בשערו מישל הרגיש קצת כמו ילד קטן. "בסדר" אמר בשרבוב שפתיים.

מליסה הפשיטה אותו, את כל הבגדים שלבש. גם את התחתונים. היא בדקה את הגוף שלו וניקתה היכן שהתלכלך, מישל לא חטף מכות רציניות, פה ושם שפשוף קל. 

מליסה חיטאה את המקומות ומרחה עליהם יוד, נושפת עליהם בעדינות.

"זה לא כואב" אמר מישל. הוא לא טיפל אף פעם בפציעות כאלו. זה אפילו לא נחשב פציעה בעיניו. אבל מליסה טיפלה בכל פרט בגופו של מישל.

 

כסיימה, מליסה לקחה חבל שחור ארוך. מישל בלע את הרוק שלו.

"ל--- למה החבל...? שאל 

"לעונש שלך. אתה לא יכול לברוח." אמרה מליסה בשקט.

היא העבירה את החבל מסביב לחזהו של מישל, עובר אל ידיו וקושרת אותן מאחור. מהידיים היא חזרה לבטנו של מישל. מתלבטת אם לכרוך גם מסביב לאיבר שלו, אבל מחליטה שהוא עוד לא שם. היא העבירה את החבל מסביב לירכיו של ג'ונגקוק, מתפעלת מכמה שהן שריריות ומסיימת את הקשירה ברגליו.

מישל רק שמע על דברים כאלו. הוא אף פעם לא עשה אותם.

"את...את תרביצי לי עכשיו?" הוא ראה כמה סרטוני פורנו כאלו אבל הם לא הדליקו אותו.

"לא הפעם" חייכה מליסה. "ואני לא אכאיב לך אף פעם, רק אם תבקש" אמרה בשקט.

"היום העונש שלך זה להיות חסר שליטה".

מישל נוכח לדעת שלמרות העדינות בה נקשר, הוא לא יכול להזיז את ידיו או רגליו.

 

מליסה שמה ג'ל על ידיה ועל האיבר של ג'ונגקוק. היא הושיטה את ידה לאיבר של מישל, מלטפת, מעסה.

מישל היה מגורה מכל האקט עצמו, וכאילו זה לא מספיק, האישה הסקסית והאלוהית מולו נוגעת בו ומשפשפת את האיבר שלו ו..מה זה? היא דחפה אצבע אחת לתוך החור שלו ונגעה בפנים.

מישל נדחף קדימה, רוצה עוד ועוד. שמליסה תעביר את היד מהר יותר, שתדחוף לתוכו עוד אצבעות.

מליסה הוסיפה אצבע נוספת והמשיכה לשחק עם האיבר של מישל. כל פעם שמישל היה קרוב לגמור, מליסה הפסיקה. עוברת ללטף את הפטמות של מישל, או לשחק לו בשיער.

ואז היתה חוזרת לזין של מישל, בונה את ההתרגשות מחדש בבטנו של מישל.

מישל לא היה צריך יותר מדי. הוא הזיז את האגן שלו קדימה ואחורה בתנועת דחיפה. גורם למליסה לצחוק מכמה משתוקק שהוא היה.

"אתה רוצה לגמור?" שאלה מליסה שלא לצורך

ג'ונגקוק התנשף "כ--כן"

"אני אחשוב על זה"

מליסה עצרה שוב. טופחת קלות על הזין של מישל. מישל ידע שעליו לחכות בסבלנות להחלטה של מליסה. אם מליסה תרשה לו, הוא יגמור.

מליסה המשיכה לגעת בזין של מישל, " ץאתה יכול לגמור"

מישל גמר בגניחה חזקה לתוך ידה של מליסה ועל המיטה. נאנח ונאנק.

 

מליסה ניגבה את היד שלה בסדין ורק הסתכלה עליו. הוא היה יפה בעיניה כמו אל, והיא התרגשה למחשבה שהוא שלה והיא יכול לעשות בו מה שהיא רוצה.

 

מישל הישיר מבט אל מליסה. האישה מול לא היתה חזקה ממנו, אבל הנה הוא לא יכול להזיז או רגל והיא משחקת לו בגוף, פורטת לו התחושות כמו מקצוענית.

 

מליסה אספה את מישל אליה, משעינה אותו עליה והמשיכה לשחק באיבר שלו שכבר היה רפוי.

"נהנית?" שאלה. מביטה בו בעיניה הגדולות. אם לא הכרת אותה, היא היתה נראית תמימה וחמודה. 

 

מישל לא היה בטוח לאן הוא נכנס. זה היה עולם שהיה חדש לו. אבל הוא היה מפתה ומרגש ומסקרן

ו..פאק היד של מליסה הרגישה..מרגישה כל כך טוב..

"תענה לי" ציוותה מליסה.

מישל הרפה את גופו. מניח למליסה לעשות בו ככל העולה על רצונו.

מליסה הבינה את התשובה של מישל, אבל זה לא הספיק לה. "אני רוצה לשמוע אותך אומר את זה" 

 

מישל עדיין היה קשור ולא יכל לזוז. הוא ניסה להישיר מבט אל מליסה ולא הצליח להזדקף וזה מצא חן בעיני מליסה, שליטפה את שערו ולחשה לו "שששש הכל בסדר"

מישל שקע למגע הנעים, ורק לאחר כמה דקות נזכר שלא ענה למליסה.

 

"נהניתי" אמר "בבקשה תזייני אותי"

"בקרוב בייב, בקרוב" ענתה מליסה והמשיכה ללטף את מישל. יודעת שהיא תיקח את מישל עד לקצה לפני שתזיין לו את הצורה.

 

 

 

לפני שנה. 12 ביולי 2022 בשעה 20:00

 

 כל מי שהיה לו יום חרא שירים אצבע. 

כל מי שהיה לו יום טוב, לכו תהנו מהיום, אל תהיו פה

 

 

לפני שנה. 11 ביולי 2022 בשעה 22:39

 

לא, רגע, אני אתחיל מההתחלה.

שני מצבים:

אחד: גבר שלבוש בג'ינס, בלי חולצה , ניגש אליך ובדרך פותח את החגורה, לאט לאט. ואז את הכפתור, באיטיות- וזה השלב שבו את יורדת על הברכיים, יודעת את מקומך. הרוכסן נפתח, הזין נשלף ומוגש לך ואת כבר יודעת מה לעשות. עמוק עמוק לתוך הגרון.

 

מצב שני: גבר שלבוש בחצאית קצרצרה, ובתחתון חצי שקוף, דק מאוד , שכל האיבר שלו בולט דרכו. את גורמת לו להסתובב, לדגמן בשבילך, להרים דברים מהרצפה כדי שהחצאית תעלה ובתחתון הפצפון יזוז.

 

אני לא יודעת מה בזה מחרמן אותי כל כך.

זו לא הנשיות כמו ההגחכה, לקחת גבר ולהוריד ממנו מה שנחשב סממן גברי. 

ולא אכפת לי מי מזיין אותו, בן או בת, (או מגדר אחר), בחודשיים שאני פה גיליתי שאני גם אוהבת לצפות.

העובדה שפשוט עושים איתו מה שרוצים, מחליטים בשבילו אפילו ברמת המה ללבוש, אם בכלל לדבר.

נותנים לזין שלו להיות חסר שימוש בזמן שחודרים אליו מאחור, זה אחד הדברים שמדליקים אותי ממש.

 

 

 

 

 

 

לפני שנה. 10 ביולי 2022 בשעה 16:02

אני מאוד אוהבת להתמסר למשהו אחד עד הסוף.

אם זו כתיבה, אז רק לכתוב כמה ימים, עד שכל המילים נגמרות. אם זו עבודה, אז לשקוע בתוכה 24/7, אם זו מערכת יחסים, אז שכל היום יהיה סביבה, ואפילו אם זו סדרה. או שיחה.

לנהל שיחה עם אדם אחד ולא עוד 7 צאטים.

לפני הקורונה היתה לי אינטנסיביות מטורפת בחיים ועכשיו זה חזר. הבעיה שעכשיו יש לי שותפים, אז צריך מדי פעם לעצור את הצלילה הזו ולדבר איתם, וזה כבר הורס.

 

 

בלי קשר, הכרתי כאן בלוג קורע מצחוק ( אותי לפחות) כתוב בצורה מעולה, וכבר יומיים שזה מה שאני קוראת עם הנס של הבוקר. אני מאוד מרוצה מהעניין וזה לגמרי בין הדברים הטובים שקראתי.תקראו גם. יעשה לכם טוב ( + רתיעה קטנה מחלב😂😂)

 

 

 

 

לפני שנה. 7 ביולי 2022 בשעה 21:40

לא קשור לכלום, (כי עד עכשיו הייתי מה זה קשורה בכמות הנושאים שעברתי פה בבלוג🙄)

 

סדרה מדהימה . זה מתחיל עם נגיף שיש בעולם, הסדרה כנראה יצאה בתקופת השיא של הקורונה. התחלתי לראות אותה כשהייתי חולה אגב.

מפרידים את המדינה לשני חלקים עם גדר, ויש סוג של דיקטטורה.

 

אפשר להשליך המון אלמנטים משם להמון מדינות, וגם לנאצים כמובן כי תמיד נמצא קשר לשואה. הביקורת החברתית בולטת ובוטה, אבל לא חדשה, ראינו את זה.

גם הניסיונות למציאת תרופה לא חדשים, סטייל טורצווד עונה 3 למי שראה, רק עם סוף אחר.

 

אז אם ראינו את הכל במקומות אחרים, ושמענו את הביקורת, מה מיוחד בה כל כך?

הפרק לפני האחרון. הוא מפתיע, שונה, עוצמתי בטירוף.

אני עכשיו בפרק האחרון, לא רוצה שהסדרה תסתיים, ועדיין חושבת על הפרק הקודם.

 

יש אירועים קטנים לאורך כל הסדרה, שרק בשבילם יש לה זכות קיום. והסדרה רצופה בהם. למשל חייל משטרה שעוצר גבר עם תסמונת דאון, שנלחץ ובורח, והתגובה של השוטר. אפשר לקחת את האירועים האלו שלכאורה מתנהלים בעולם דיסטופי, אבל הם מתנהלים כאן בעולם שלנו. זו הביקורת האמיתית של הסדרה.

והיופי, שאין כאן רק ביקורת. הם מציגים לנו דרך נכונה, או לפחות נכונה יותר, הם מעוררים בנו השראה לקום ולשנות.

 

סדרה מפתיעה ממש, מומלץ בחום.

 

 

 

לפני שנה. 7 ביולי 2022 בשעה 18:16

שישכב לי כאן על המיטה וישמיע גניחות חמודות בזמן שאני עובדת מהבית.זה יעביר את הזמן בין המשימות ואם ישעמם לי אני אוכל להציב אותו כל פעם בצורה אחרת.

 

 

לאחרונה אני קונה לי בגדים ואז רואה שמלה חמודה ואני כזו, וואו זה ממש יכול להתאים למישהו שאני מכירה, אני צריכה לקנות לו אותה ולהלביש אותו בשמלה הזו.

 

אגב, אני לא יודעת איך לשמור על זכויות היוצרים של התמונה, אז פשוט- התמונה מהסרטון החמוד הזה, הידיים שלו כאלו חמודות אני מתה על זה.

 

הופ.

 

 

לפני שנה. 7 ביולי 2022 בשעה 13:42

כשהחיים טובים ..

סליחה, כשאת לוקחת את החיים בידיים והופכת אותם לטובים...הם טובים .

לפני שנה. 5 ביולי 2022 בשעה 12:36

ונגמר לי האלכוהול.

ואפילו אין לי שגיאות מה שאומר שמצבי באמת חמור.

3 שעות של לחייך ללקוחות, להקשיב, להכיל , להיות אמא, אחות, פסיכולוגית. אני יכולה נכון? 

 נשרוד את זה.  נעשה את הכי טוב שלנו.

אני אכיר כל אחת היום באופן אישי, אגיע ליעד המכירות ואתן להם את החוייה של החיים. שום אפטר קורונה לא תשבור אותי.

 

עדכונשיין:

 נפלתי על מישהו לעידוד שהכרתי כאן, תודה לך 💖 ואז שני חיבוקים מחברה שלי, חיוך גדול על הפנים ופשוט להכנס למוד עבודה.

מי את? מה שלומך? פעם ראשונה? ספרי לי איך שמעת עלינו..

 

יוצא ממני כמו תסריט קבוע.

"כיף לדבר איתך", " את ממש נחמדה" , "פעם ראשונה שאני ככה משתפת". שמעתי הכל. מאות פעמים. אולי אלפי פעמים. מעל 10 שנים במכירות.

בהתחלה זה היה משחק. נכון.

אבל ברגע שהם צרחו מהתרגשות לראות אותי ולראות את כל מה שאירגנו בשבילן... זה היה שווה את הנסיעה הארוכה, העייפות והקושי לסחוב הכל אחרי הקורונה. לגרום להם ולהן לחייך באמת.

 

נדיר שאני מזייפת, כל פעם זה אמיתי אצלי ואני באמת מתעניינת, בכל עבודה שהיא. אז ההתחלה היתה מכנית, נכון, אבל הרגש והלב נכנסו שם. 

לשים לב מי נמצא לבד ולהכיר לו מישהו לדבר, להעיר את השיחה אם היא דועכת. להקשיב. מלא להקשיב.

 לזה שצוחקים עליו בבית ספר בגלל המוזיקה. לזו שרוצה לספר שהיא עיצבה לבד חולצה. לתת לאחרים לזהור, להיות במרכז תשומת הלב.

עוד אנשים שמצאו קהילה להתחבר אליה, לחלוק את מה שהם אוהבים, להיות שייכים.

 

מחר אשתפר ואהיה טובה יותר.

לילה טוב 💖

לפני שנה. 5 ביולי 2022 בשעה 11:07

אין לי כח בשיט להיום.  אבל אסור לומר כדי לא להוריד את המורל ובכל זאת עבדנו על האירוע איזה חודש...אז להוריד לכולם רגע לפני ... יהיה לשים רגל לעצמי.

 ואיך רופול אומר, לא לתת למחבל הפנימי להפריע.אבל כרגע אני והמחבל וכל הפיצוליים רוצים לשבת במיטה, שוקו,  וספר מצחיק.

 

 

לפני שנה. 2 ביולי 2022 בשעה 17:04

בקורונה התקלחתי 4 ו5 פעמים ביום. כשלא היה לי כח להכנס שוב התכתבתי עם כמה אנשים, התפקיד שלהם היה לחפור לי עד שאכנס למקלחת , לפעמים אפילו חצי שעה. השיא היה שעה ועשרים.

ובגלל שמי אוהב להתלבש אחרי מקלחת, יצאו כמה תמונות 

 

 

 

 

 

ואז כבר התלבשתי 😔 ליטרלי . מיותר.