כל מי שיוצא לי להכיר, גם ביום יום עונים להודעות באותו רגע. זה מחרפן. במצב כזה השיחה לא נגמרת.
או אלו שאתם קובעים להיפגש איתם ומקדימים ברבע שעה. למה? זה גורם לאיחור שלי להראות הרבה יותר גדול. איחור נוח וסביר של 10 דקות, שנותן מרחב.
זה משהו כללי כזה של כולם. אני לא יודעת, אולי הם אחראים, אולי זו נורמה חברתית? אין לי מושג אבל זה מחרפן.
הכי כיף זה כזה לנהל שיחה, להזכר שיש לך קולה, ללכת לשתות קולה, להזכר שראית סרט, לחזור לסרט, אחרי יומיים להזכר שהיית באמצע שיחה ולחזור אליה.
וגאד מה הפולאו אפ אחרי פגישות? יומן דיווח ומעקב? ולמה מיד??
והכי מחרפן זה מתי נפגשים. הרגע! הרגע נפגשנו. עכשיו התלבשנו ואמרנו שלום וזה קרה הרגעעע אז מה מתי נפגשים?
אני קשה בקטע הזה, אנשים יכולים להגיד לי - אתן לך מרחב אבל אז הם מתפשרים. זה לא זה.
אני בטוחה שיש עוד כמוני שהאנשים שהם בקשר איתם (זוגי, חברי וכו) חשובים להם מאוד ורק מתנהלים לאט.
אני צריכה אנשים כאלו. איטיים. אנשים שיש להם רווחים ביום יום. אנחנו נסתדר מצויין ובאיטיות!😊