אני בטח אמחק את זה בבוקר ( עוד לא בוקר! בוקר זה כשקמים מהשינה ) אז מרשה לעצמי לחפור פה.
קיבלתי הודעה מבחור ממש חמוד. ממש ממש.
והבאסה שהיא נשלחה אי שם בשנות ה80 כשלא הייתי מחוברת.
היום כולנו סבים וסבתות ונפגשנו בבר מצווה של הנכד.
או שלא.
זה קצת מבאס, כמה טיימינג הוא גורם מכריע.
פגשתי אדם שרעדתי לידו מהתרגשות בגלל תזמון מוצלח וללא תכנון. ביקום מקביל, הפסדתי אנשים בגלל חוסר תיאום.
אני תוהה אם הבעיה בי וצריך לכופף את המציאות כדי שהיא תתאים את עצמה.
כי לחשוב שיש דברים שלא בשליטה שלנו מוציא אותי מדעתי. אם זה לא תלוי בי, אין איך לקדם את זה, איך לשפר ואיך להפיק מזה תועלת.
המעניין הוא, שאולי דברים קורים לפי שאיך צריכים לקרות. אם זה זורם, זה הדרך.אם זה נתקע, שנה כיוון.
או שפשוט צריך לישון על זה...
לילה טוב
לא באמת סגורה מה כתבתי , הבטיחו גשם ואין. שונאת גשם. מחכה לגשם כדי להרים לו אצבע אמצעית ולהראות לו שהוא לא יכול להרטיב אותי. אבל אין גשם, אז נעלה לישון.
פינת העברית: מלומד מבית אבא לומר נעלה לישון ולא נלך לישון. אנחנו לא יוצאים למסע למצוא את השינה עם דורה, אלא עולים על המיטה. או נזרקים עליה עם ידיים קשורות. אבל אז לא ממש ישנים...
