הסיפורים של פסטי

בבטחה, באומץ, ובתעוזה,

בשביל החשוך שבמעמקי נשמתי,

האם אמצא את האור שבתוכי?

אני לא יודעת כבר מי אני ומה אני,

נשמותיי מחרחרות מהטבק,

הראש עייף ומתקשה לחשוב.

אז אם אלך לי בלי פחד ויראה,

אם אתמודד עם השדים האפלים,

שמשננים במוחי, במחשבותיי שלי,

את הפחד שלהם! את הסכנה מעצמם!

אם אתייצב מולם באומץ לב וגבורה,

אולי פתאום תעלם החרדה,

ובמקומה תבוא, שלווה מנחמת,

של חיבוק אוהב וליטוף נעים,

ואני אדע, שאת שלי עשיתי,

ואט אט, יעצמו עיניי, יתייצב הדופק,

ובחלום יתגלה האור, שמצאתי בעצמי,

ויותר לא יעיזו לבוא השדים הארורים.