נאיה.. מחשבות מהכלביה

גם לנו יש לב..

והיום הלב שלי כואב במיוחד.

אני לא חדשה, אני לא תמימה, אני לא ילדה...

הכרתי נשלט, התכתבות עמוקה שלא הייתה לי..

שעות, ימים..

הוא היה כל מה שחיפשתי וכל מה שלא חשבתי שאסכים לו..

סוף סוף אתגר למוח..

הוא כתב מדהים, היה שנון, חכם, מצחיק, עשיר..  הרגשתי שאני יכולה לספר לו הכל.. וכך גם הוא.. בכינו, צחקנו..

הוא היה זקן מדי, שעיר מדי, גר רחוק מדי ובלי שיניים.. ובודד, מאד בודד.

היום קבענו להיפגש..  בלי סשן, בלי מגע, רק לדבר..

הוא חיכה לזה.. ואני, עם כל החשש גם..

אתמול במפתיע הוא נעלם.. חודש וחצי של שיחות.. שעות על שעות.. ונעלם..

האני הקודמת כנראה היתה כועסת מדי, ומסננת קללה טובה כזאת.. 

אבל היום, אני פשוט כואבת..