נאיה.. מחשבות מהכלביה

• 1.תּוֹכָחָה, דִּבְרֵי אַזְהָרָה אוֹ לֶקַח לְהֵיטִיב אֶת הַהִתְנַהֲגוּת.

"שְׁמַע, בְּנִי, מוּסַר אָבִיךָ, וְאַל-תִּטּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ"

• 2.עֹנֶשׁ, גְּמוּל עַל מַעֲשֶׂה רַע.

"אִוֶּלֶת קְשׁוּרָה בְלֶב-נָעַר, שֵׁבֶט מוּסָר יַרְחִיקֶנָּה מִמֶּנּוּ"

• 3.אֶתִיקָה, תּוֹרַת הַמִּדּוֹת, מוֹרָל.

"דְּעֶה, לִבִּי, חָכְמָה... שְׁמַע הַמּוּסָרִים וְהַצֶּדֶק בַּקֵּשׁ"

פציעה מוסרית היא פגיעה שנגרמת לעולמו המוסרי והערכי של אדם כתוצאה ממה שנתפס אצלו כאקט של חריגה ממה שהוא תופס כמוסרי. פציעה זו יוצרת תחושה עמוקה של אשמה ובושה, ובמקרים מסוימים יכולה אף ליצור תחושה של בגידה וכעס. פציעה מוסרית יכולה גם להביא אדם למצב של חוסר התמצאות מוסרית ואובדן הוודאות לגבי מה נכון או לא מבחינה מוסרית.

אני סאדיסטית?

איך אני יכולה לומר דבר כזה?

איפה המוסר שלך ילדה?

האם כל דרופ שלנו הוא פציעה במוסר

ואולי בכלל.....

אולי כך ארגיש פחות אטומה?

מרשעת באמתלה טיפולית

אתה אשם ומתבייש, ואני- לקחתי על עצמי תפקיד בלתי אפשרי של ריפוי..

ריפוי שלך או בכלל ריפוי אגואיסטי של המוסר שלי.

אני רוצה לערסל את כל ה1.90 כמעט שלך..

לערסל כמו תינוק בן יומו.

תינוק ששם את ראשו על חזי כאילו עוד אין בכוחו לאחוז את כובד הכאב.

אבל אתה ילד-

הפצעים שלך טריים יותר

ועדיין מדממים..

דם שחור

דם מפוחם 

דם ששום חוסם לא עוצר..

ים דם של דמעות

אני רוצה שתבכה

אני רוצה שתבכה חזק

מלח הדמעות חיטוי לפצע השחור

תבכה על חזי

תרטיב אותי בכאב שלך

ילד עם מדים של חייל

ילד ומרשעת

ילד ומטפלת

שנינו פצועים מוסרית.

נערבב דם בדם

זיעה בזיעה

דמעות בדמעות

ורק נהיה

אנחנו

נטולי מוסר

כואבים

אוהבים

דפוקים

פצועים 

מסופקים

ומאושרים.