נאיה.. מחשבות מהכלביה

אני לא שולטת

בטח לא מלכה

או רחמנא דומינה 

אני אסופה של כאב

אני אלומה של טעויות 

אני נהר של דמעות 

אני לא שולטת ברגשות שלי

אני אוהבת עם כל הלב

אני צוחקת מהבטן

אני בוכה מהקרביים

אני לא הרוע הטהור שמחפשים פה

רסיסי נפשי פזורים עליכם

שאריות ליבי מדממים לצידכם

אני לא מצליחה לשאת את הלכלוך יותר

הסליזיות מעוררת בי בחילה

האנחות והגניחות 

האדום והשחור

זהו, הובסתי

אני דום דיכאון

אני מלכת הפוסט טראומה

 אשתבלל בי, אשתכב במיטתי 

עד שיבשו דמעות

עד שיגבר עלי ליבי

עד שאולי האור יזרח וידליק את החושך שלי