הבעיה איתך היא שאני לא מבינה מה אתה חושב כי אתה שקט מדי וסודי אבל בכל זאת מערכת העצבים שלך משדרת לי גלים איטיים של הכל בסדר, אני לא מסוכן, ושאתה נושם לאט ועמוק והקול נמוך שלך זה בכלל, יש לו אפקט של היפנוזה ואני מוצאת את עצמי לא חושבת על הדברים שיוצאים לי מהפה ואני קופצנית וקלילה כמו ילדה בגן שהגננת אמרה לה שאבא בא לקחת אותה וזה לא טוב כי
1. זה עושה רושם שגוי שאני ילדה שמחה אבל יש לי התקפי חרדה באמצע הלילה וטריגרים מדברים תלושים שאי אפשר לזהות בכלל ואתה לא תראה את זה מגיע
2. אני לא מחושבת ואני אומרת שטויות ואני נראית די מטופשת ואני יכולה גם להיות חסרת טקט ככה או לא רגישה וזה יהרוס הכל

