אני לא מצליח להבין ממך אם את רוצה להפסיק להתבלבל או לא. בואי נניח שאת רוצה להמשיך. אני מבלבל אותך ואת נפגעת אבל רק רוצה אותי יותר. ומחכה לאישור שלי שאני באמת אוהב אותך למרות הכל ואז אני חוזר, בשלב מסויים, ואת נרגעת ומרפה על הגוף שלי לגמרי ורוצה עוד ומבקשת רשות לגעת לי בזין. ואני מתבלבל ומבלבל אותך ואת נפגעת שוב ורק צריכה אותי יותר שוב. ואני נעלם לכמה שבועות או חודשים ואז חוזר ואומר שפשוט נבהלתי. נניח. ואת נרגעת ומרפה עליי כאילו כלום לא קרה ומבקשת רשות לגעת ואני אומר כן ואת מבקשת רשות להכניס לפה ואני מרשה. וזה ממשיך, רק נעשה עמוק יותר ומסוכן יותר, ואני זה הדבר היחידי שאת מצליחה לחשוב עליו כל היום, אני והזין שלי בפה, בכל שאר החורים, סותמים את כל החלקים שנוזלים, לא נותנים לשום דבר לצאת. את הרמטית לחלוטין עד שאני נפלט ממך ואת גולשת החוצה, כמו חיה ששיסעו ושלפו ממנה את האיברים הפנימיים, מתישהו לא יהיה לי איך לאטום אותך בחזרה, זה ידרוש מכונת תפירה, ואת בכלל פוחדת ממחטים