|
|
|
זוכר כשרצית שאאונן לפניך, אז פישקתי רחב והעברתי אצבע הלוך ושוב על השפתיים של הכוס ולאט לאט שתי אצבעות החליקו פנימה אבל לא חדרו, רק שפשפתי את הדגדגן במעגלים לאט ואז יותר מהר
ןבקשת שאעצור וקרבת את הפנים שלך לכוס שלי שהתחיל לטפטף וראית את תוכי כי פישקת אותי רחב יותר ובלי שום הכנה החזקת את הדגדגן שלי בשיניים שלך וצרחתי את הגמירה ונהייתי צרודה
רובכם לא יודעים מה לעשות כשעומדת מולכם אישה.
חלקכם לא יודעים מה לעשות עם הזין שנולדתם איתו
אז איך בכלל אתם פונים אלי להכיר.
תכירו קודם את עצמכם, תדעו מה עושה לכם נעים ומגרה במקום לדחוף לאיזו אנונימית את הראש לכיוון הזין שלכם ולצפות ממנה למצוץ.
תהיו יצירתיים וייצריים ורק אחר כך תוכלו להגיד שאתם יודעים לזיין.
ובטח לא לפנות אלי, זו בדיחה עלובה.
זוכר שעיצבנתי אותך ממש ושתקת כל הדרך
הביתה, ולבשתי חצאית וגופיה ובשניה
שנכנסנו הביתה, רציתי ללכת לחדר
האמבטיה ותפסת לי ת'יד משכת אותי אליך
וזיינת אותי כל כך חזק ועמוק וכשהתחלתי
לכווץ את הכוס סביב הזין שלך, שלפת את
הזין שלך ממני
רציתי להרוג אותך , הכוס שלי המשיך לפעום.
כמה אירוני
את זה אתה לא זוכר.
זה חדש, בקצה בקצה של השדה של סבא,
שתלתי עץ צעיר, כי היית צעיר.
ומ' ה BFF שלי התחילה לחפור בידיים
ואחריה כמעט כולם. כמעט כולם רצו לגעת
כאילו בך. דרך האדמה ששנינו אהבנו,
כמעט כולם כי נסענו במיוחד כל מי שהיה
קרוב אלי ,אליך ונסענו לשדה של סבא שלי
ואני עמדתי שם רואה את כולם חופרים
ואחר כך כל אחד תפס את חפירה, וכולם
פתאום התחילו להגיד כמה אתה כבר חסר
כמה שהם כבר מתגעגעים, וחשבתי לעצמי
כמה מוזר שאת כל זה לא עשינו בקבורה
אלא רק עשינו בשתילה. כמו ליצור מחדש.
ואני עמדתי שם היחידה שלא ירדה על
הברכיים וחפרה.
כי זכרתי שאמרת לי, בחיים אל תעמדי על
הברכיים מול החיים.
מול החיים - עומדים זקופים ומ ת מ ו ד ד י ם
זוכר את הפעם הראשונה שהשתנתי מולך
בשיא הטבעיות, ולך זה היה מוזר איך אני לא
נבוכה, או מרגישה לא בנוח.
והיינו האמצע שיחה ופשוט לקחתי אותך ביד
איתי לשירותים כי מה לעשות הייתי צריכה
פיפי, והשיחה הייתה חשובה.
ורצית לנגב לי את הכוס, אז פישקתי רחב
והיית כל כך יסודי והרגשתי נקייה כאילו
התקלחתי ודחפת את הלשון שלך כל כך
עמוק לכוס שלי וטיפטפתי עליך הכוס שלי
פשוט נזל לך על הלשון לתוך הפה
אני פה בשביל לכתוב, לא רוצה כלום. באמת שלא. אין שום טעם לשלוח לי הודעות של רוצה להכיר.
לא אני לא רוצה להכיר
זוכר שתמיד אמרתי לך שבמסיבות וניליות
יש יותר סקס, ואווירה מחרמנת מכל מפגש/
מסיבת בדסמ, ולבשתי בנדנה וגופיה
חתוכה ולא הצלחנו להתאפק והצמדת אותי
לאחד העמודים באמצע הרחבה והרמת
אותי על הזין שלך, ולא הזיז לי מי רואה או
מצלם כי איתך תמיד הרגשתי הכי בטוחה
בעולם
קראו לנו להפרד והסתכלתי עליך דומם, יפה כמו בהתחלה
איך העזת לעזוב אותי לבד
איך העזת לנפץ חיים שלמים של תוכניות.
איך העזת לנטוש, הרי תכננו את הכל, שנים. קדימה .
אתה כבר לא זוכר, אני כן וזה לזכרך
לבשתי שמלה קיץ לבנה עם סנדלי שורש
והינומה ארוכה ארוכה, ואתה לבשת
מכנסיים מחויטים וחולצה מכופתרת וכולם
שאלו אותך איפה הכפתורים, כי שניה לפני
זיינת לי את הצורה ונשבעתי להרוג אותך אם
תתקמט לי השמלה.
ורקדנו כמו משוגעים בחצר עד האור
הראשון של הבוקר ואנשים נזרקו בכל מיני
פינות?
זוכר שזיינת אותי על הערסל התלוי לפני
שכולם התעוררו?
וא' החבר הכי טוב שלך צילם את הכל?
וכמה צחקתי כשהוא העביר לי אותו ומחק.
כותבת זיכרונות
לא מחפשת כאן כלום
גם לא שיחה, או היי מה נשמע
