RESTART

חיבוק חזק שממיס געגוע

חברים טובים באמצע הדרך

תמיכה ואחווה ממקומות לא צפויים

מילים שנכתבו עליי ובעבורי.

כי גם במקום הכי נמוך שלי, בתהום הכי חשוכה...

יש מי שמחבק, מנגב את הדמעות ומאיר לי את הדרך.

תודה❤️

דווח ונחסם האידיוט ששלח לי וידאו של הזין שלו

ואז הוא דיווח על פוסט שפרסמתי חצי דקה אחרי עליו.

עצוב מאוד.

הנה פוסט חדש:

תדווח עליי שוב יא מטרידן סדרתי

נראה אותך

אין ולא יהיה

אחר

שונה

חדש

אין ולא יהיה

כי לא רוצה

כי לא מוכנה

כי לא מסוגלת

אין ולא יהיה

מלבדו

ואני

את שלי

אמרתי.

מצאתי את עצמי מפזמת שיר שלא היה לי בראש מאז אוקטובר 2021.

מצאתי את עצמי גומרת ובוכה.

מצאתי את עצמי נרעדת למראה סילואט דומה.

מצאתי את עצמי מטפטפת בלי סיבה.

מצאתי את עצמי חווה רגשות עמוקים.

מצאתי את עצמי מתקשה לעכל.

ובתוך כל זה, אני כבר לא מוצאת את עצמי.

מזל שיש לי עוגן שיחזיק אותי במקום..

Thank you for being my anchor 

המים סוערים, הגלים גבוהים ואני רק מנסה לשמור את הראש מעל המים.

אני חייבת לציין שאני נהנית מזה יותר ממנה לפעמים.

באה נחמה

מהמקומות הכי לא צפויים

אפילו מעולה.

אבל אני לא בטוב.

את השבת העברתי בעיקר בבכי, ישובה בכיסא ומעשנת בתדירות גבוהה מהרגיל.

נפלה עליי ההבנה כמה מסוכנת הייתה הסיטואציה הזו בשישי.

וכמה טוב ומהר פעלתי.

ועדיין...

המאבטחים יכלו לא להתייחס.

הבחורה יכלה להיפגע ממש.

יכולתי ללכת הביתה חצי שעה לפני זה כמו שתכננתי.

יכולתי להציל את הבחורה והבחורים היו הולכים אחריי ואני הייתי נפגעת.

הרבה דברים יכלו להשתבש בדרך.

זה יכל להיגמר הרבה הרבה יותר גרוע.

יכולתם לשמוע על זה בחדשות.

מזל שלא.

התמקמתי כרגיל בפינה שלי בין המאוורר למזגן לקיר.

רקדתי במשך שעתיים וחצי ונפנפתי מדי פעם 'אמיץ' מזדמן שהתחיל איתי.

אחרי שעתיים וחצי ונפנוף כעוס של שני בחורים אגרסיביים הלכתי לשירותים.

כשחזרתי נתקלתי בתמונה הבאה:

בחורה שיכורה ברמה שהיא לא עומדת ישר ובחור שמחזיק לה היד בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים - הוא לא נותן לה ללכת.

חצי דקה לתוך התמונה הזו אני מזהה את שני הבחורים האגרסיביים מצטרפים לבחור והבחורה.

שפת הגוף שלה צעקה הצילו.

ניגשתי לברמן והצגתי בפניו את הסיטואציה..

הוא אמר לי משפט עצוב מאוד 'אם את תגידי את זה למאבטחים הם יתייחסו לזה יותר.' הבעייה שלי עם המשפט הזה הוא שהוא נכון.

הלכתי וסיפרתי למאבטח והוא בא להציץ על שלושת המופלאים והשיכורה.

בזמן שהוא הציץ עליהם הבחורה נפלה לרצפה.

ניצלתי את ההזדמנות, עזרתי לה לקום וגררתי אותה לשירותים.

המאבטח קרא למנהל שלו והם עמדו מחוץ לשירותים לשמור עלינו.

החברה הלא פחות שיכורה של הבחורה הגיעה ואותה לא ממש עיניין שחברה שלה עמדה להיאנס.

עדכנתי אותה בזה שחברה שלה הייתה על הרצפה ושהיא נעולה בתא השירותים כבר כמה דקות והיא אמרה 'זה בסדר היא תמיד עושה את זה'

אז יצאתי משם.

מנהל האבטחה שאל אותי האם שלושת הבחורים שחיכו מחוץ לשירותים הם האגרסיביים.

כשאמרתי שכן הוא זרק את שלושתם מהמועדון.

נכנסתי להודות לברמן על ששלח אותי למאבטח כי זה היה עלול להיגמר ברע.

הוא נתן לי צ'ייסר על חשבונו ואמר 'לחיי זה שכל הבחורות יהיו כמוך' ושתינו לכבוד זה.

ברחתי משם במונית, מהר מהר לפני שהאגרסיביים יבואו אחריי.

אני שמחה שעשיתי את זה.

והספקתי להינות ממש לפני שזה קרה.

חבל שיש אנשים שינצלו נשים שיכורות ברמה כזו.

זה לא שפוי לא בטוח ולא בהסכמה.

עצוב לי נורא שאין עוד א.נשים כמוני שהיו לוקחים.ות אחריות כזו ועוצרים את זה.

וחוצמזה, שאותי נניח, אף אחד לא יציל אם הייתי במצב כזה. מזל שאני לא נכנסת למצבים כאלה.

#עריכה#

ועכשיו צניחה חופשית לתוך עצב בלתי נתפס על המצב העגום של בני.ות האדם.