לפני 12 שנים. 30 בנובמבר 2011 בשעה 10:07
עצבות מחלחלת בעורקי זורמת בכי מר מלוח
הבכי לא נעצר הוא זולג מעיני הכחולות
הנפש שלי בוכה
היא קרועה
לא מפסיקה לבכות
יום הופך לשחור
אין אף טיפת אור.
ובנימה אישית מקווה יעל שאת נמצאת במקום טוב בו את שלווה ומצאת את מנוחתך.
שלוות עולמים מנוחתך בגן עדן בו הפרחים פורחים לעד.
ומלאכים שומרים עלייך.
יהי זכרה ברוך !
