לפני 18 שנים. יום רביעי, 6 באוגוסט 2008 בשעה 10:46
אבל אתמול נכחתי באחת.
לראות אותה שבורה ומבולבלת לגמרי ממות אימה
לחבק אותה חזק חזק ולהרגיש שהיא לא רוצה לעזוב
לחשוב על כל מה שמתרוצץ לה בראש
להכנס לפאניקה רגעית כשהמחשבות שלי נודדות למקומות דומים
המחשבה המצמררת הזאת של בלי אמא
אבל אני יודעת שהיא חזקה, היא תעבור את זה.
להסתכל מהצד ולקוות שאותי לא יצטרכו לנחם אף פעם
לדעת שזה בלתי אפשרי
אני משתתפת בצערך, בכאבך הגדול
אני מאחלת לך שקט נפשי, השלמה והרבה כח להתמודדות הקשה הזאת
אני מקווה שאת יודעת שאני פה בשבילך.