אתמול הלכנו ללונה פארק, כמו שתוכנן.
אני לא יודעת מה קורה לי !!! אני מזדקנת כנראה 😒
אני יכולה להגדיר את החוויה שלי מהלונה פארק בתור משהו קשה למדי.
המתקנים האלה נוראיים !
בתור פחדנית לא קטנה, בחרתי שלא לעלות על כל האנקונדות למינהן.
עליתי על מתקנים שזכורים לי מהילדות שלי בתור לא נוראיים\כיפיים, נו אתם בטח מכירים אותם, הבלריה (מסתברת כמעוררת בחילה קשה), התמנון (מעיק משהו, אבל הקטנה התעקשה), הכסאות המעופפים (היו פעם הרבה פחות מבחילים), הטאגאדא (שתמיד היה הכי כיף בעולם, אבל נכון להיום השאיר אותי מסוחררת מתמיד) והמתקן האחרון שעשינו לפני שהעיפו אותנו משם, הצלחת שמסתובבים עליה בעמידה (בעעעעעעעעעעעעעעעעע.).
חזרנו הביתה מסוחררים, עם בחילה לא נורמאלית בכלל. הבנות דווקא די נהנו, הגדולות עלו על כל מיני מפחידונים (שתהיינה בריאות!!!!), הקטנה זכתה בפרסים (גנבים!!!!), בסך הכל היה לא רע בכלל.
האפיפון נמעך בשלב מסויים, אני השתדלתי להשאר ערה, הזמנתי איזה סרט שרציתי לראות.
אני חושבת שידעתי שלבחילה זה לא ממש יעזור, אבל כבר הרבה זמן שאני רוצה לראות את הסרט, הסרט שלהם...
בערוץ אגו, בחצות בדיוק, ישבתי לראות חתיכת עבר של האפיפון.
הסרט הזה עשה לי לא טוב במיוחד.
זה די מוזר לראות משהו אינטימי כ"כ על בן הזוג שלי, על תקופה שהיתה לפניי, על אינטימיות שהוא חלק עם מישהי אחרת, מישהי שאני מכירה...
ברור שלכל אחד מאיתנו יש היסטוריה, אבל לראות אותה בסרט על 34 אינץ' בסלון, זה די מכניס לסרט אחר מסתבר.
הבוקר כבר התעוררתי בלי שאריות בחילה תודה לאל.
דיברנו קצת הבוקר על הסרט, אני יותר נינוחה עם זה עכשיו.
שביבים של חוסר ביטחון הצליחו לחמוק מהשמירה התמידית שלי.
מה קורה לי ?!
לפני 15 שנים. 2 בנובמבר 2008 בשעה 9:36
