אחרי העבודה האפיפון אוסף אותי, קבענו פגישה עם בעל הדירה בדירה.
הוא התקשר לפני יומיים, קצת תוקפני, נבח לשתי דקות ואז פתחתי אני את פי שלי עליו...
הסברתי לו בצורה הכי מעודנת שאפשר, שכסף הוא לא מקבל עד שהדירה מסודרת ומוכנה למעבר.
אמרתי לאפיפון, שאולי עדיף שאני לא אהיה נוכחת בפגישה היום, אני עלולה לפוצץ את הכל...
הוא טוען שההפך הוא הנכון, אני חייבת להיות שם כדי שהוא לא יאלץ לספוג ממני אח"כ את כל התלונות על למה לא עשו, למה לא תיקנו וכו, אני גם יודעת שהאפיפון הזה עם השקט הפנימי הזה שלו מסוגל לוותר על הדירה בלי להניד עפעף, אז אולי עדיף באמת שאני אהיה שם גם.
לא יודעת אם ציינתי או לא, אבל לבעל הדירה יש את אותו שם משפחה שלי 😄 זה סימן לדעתי, עצם העובדה שעל תיבת הדואר כבר מתנוסס שם המשפחה שלי, נשמע לי כמו סימן עליון או איזו שטות כזאת.
אמנם הדירה שווה בהחלט, במחיר די מגוחך, אני לא מוכנה לוותר על הנוחות שלי.
יו, כמה דאגות וזה עוד בלי לחשוב על מה לשים בדירה...
הדירה שגרתי בה בשש השנים האחרונות קטנה, מה שאילץ אותי להפטר מהמון דברים, מה שאומר שכרגע אין לי יותר מידי רכוש 😄
מקווה שנצליח למלא את הדירה הענקית הזאת.
ובלי שום קשר....
אתמול הלכנו לאכול בבני הדייג.
האוכל היה מצוין.
אין תפריט במקום ועכשיו זה לא מפתיע אותי.
בסוף הארוחה ביקשנו חשבון וחשכו עיניי 😲
ג-נ-ב-י-ם !
המלצת ה"שף" :
תבקשו תפריט בהתחלה ! אם אין, עדיף לא להזמין... רוב הסיכויים שיקח לכם לא מעט זמן לעכל את החשבון המנופח...
עד כאן מ"שף" הבית.
לפני 15 שנים. 1 בדצמבר 2008 בשעה 16:13
