תראי מה עשית...

רעמים וברקים והיום הזה יהיה באמת מושלם.


אני במצברוח מזעזע היום.
הכל בחוץ נראה כמו שמרגיש לי בפנים.
אני עצבנית, סף הסבלנות שלי עומד על אפס.

רודפים אותי דברים שמעיקים ולא מוכנים להרפות.

בא לי לנשוך עד זוב דם.

זה התחיל בקושי לקום מהמיטה הבוקר, זה ממשיך לתהום מלאה בעצבים.
אני לא רוצה !

אבל אין לי מה לעשות עם זה.

רע.

כל כך רע.

איך בא לי להתכרבל בתוך עצמי (או באפיפון) ולישון עד שהכל יסתדר מעצמו.
(אין שום סיכוי שזה יקרה, לדברים כאלה יש מין הרגל כזה לא להפתר בעצמם.)

שמישהו יתן לי סטירה ויעיר אותי מהאיכס הזה שאופף אותי.

ראבק, אני בן אדם טוב ! למה זה מגיע לי ?!?!

זה בטח גם מסביר את הבחילה שלא עוזבת אותי כבר איזה שבוע.

איפה מסתתרת קרן השמש שלי ?

ראבק ושוב ראבק.