תראי מה עשית...

בעל הבית התקשר, קשה לי להאמין, אבל עברה שנה מאז שעברנו לדירה הזו.
שנה שאני לא חיה בת"א, שנה להתברגנות שלי.
הזמן טס ואני בקושי מרגישה שהוא עובר.
שנה של טוב בדירה הזאת, הצלחנו לא רע לדעתי, הדירה במצב טוב, נראית טוב, לא כ"כ נקיה (אני עובדת על למצוא עוזר... לא הולך לי כ"כ טוב עם זה. ושימו לב לעובדה שאני מחפשת עוזר זכר ולא נקבה, לא אוהבת שנשים מנקות לי את הבית, מעדיפה גברים בהקשר הזה.)
שנה מלאה בארוחות נעימות עם חברים בבית שיכול להכיל 10 אנשים בבת אחת 😄
אפילו את המשפחה שלו ושלי לארוחות ערב.
אני גאה !
גאה אבל המומה מהמהירות שדברים קורים בה.
שכר הדירה עומד לעלות קצת, לא משהו שאנחנו לא יכולים לעמוד בו, אבל בכל זאת מעצבן משהו, שוק הנדלן בירידה לשם שינוי ואנחנו נאלצים לשלם יותר, bummer.
אני מתגעגעת קצת לת"א, מודה.
מתגעגעת קצת לצפיפות, לרעש, לדירה הקטנה והמקסימה שהיתה לי באוסישקין.
הדירה הזאת עברה איתי המון, המון שינויים בחיים, אקסים למינהם, בילויים, סשנים הזויים, התלבשויות למסיבות (הייתי מוקד של כמה חברות בערבי מסיבות, היו באות להתלבש אצלי, בכל זאת, צריך עזרה במחוכים... כמה חגי פורים שאיפרתי אנשים, ארגנתי תחפושות מגוונות לי ולאחרים, מזל שיש תמונות, אחרת זה היה מרגיש לי כמו חלום.), החופש שהיה לדנה בדירת הקרקע עם החצר הצמודה, היא היתה יוצאת לטייל לבד, מתי שבא לה, היום צריך לרדת ולטפס 3 קומות כל פעם בשביל זה, איך פטופוט היה יוצא לרעות ב"שדה" מאחורי הבית ולנשנש דשא טרי.
אבל כל זה התחלף בבורגנות, במותרויות כמו חניה, מרווח ודירה של שנינו, לא שלי.
אז נכון, געגועים, אבל בסך הכל, כל שינוי לטובה.

אז כן, אני המפקדת ואני בורגניה גאה !