קשה לי להאמין, אבל כבר עברו להן שנתיים מאז שהחלטתי להכניס הביתה את האפיפון.
* זהירות ! דביקות בדרך אליך... *
טוב נו, לא רק הביתה הכנסתי אותך, הצלחת לחלחל לי גם ללב, נכנסת ממש עמוק מסתבר.
קשה לי להאמין שיש מישהו בעולם, או יותר נכון שהצלחתי למצוא מישהו שמקבל אותי כמו שאני, מצליח לסבול את השתלטנות שלי, או כמו שאתה מגדיר את זה, "את גבר!", אני זוכרת שכשרק התחלנו, היית מופתע שאתה נמצא במיטה עם "החבר הכי טוב שלך ", ידעתי שיש בך צד הומואי 😄
אני אוהבת שגם כשאני שעירה כמו קוף סלעים מצוי, אתה לא יוצא עליי, גם כשאני משמינה כמו פיל בורמזי, אתה לא יוצא עליי, גם כשאני מתפדלאת ומשכנעת אותך איכשהוא לרדת עם דנה, אתה לא יוצא עליי (יותר מידי), אני אוהבת שאתה אוהב אותי למרות שאני בכיינית לפעמים, אני אוהבת שאתה מתקשר להורים שלי לאחל להם מזל טוב בימי הולדת, אני אוהבת שכשאני מציקה לך יותר מידי אתה מצליח להוריד לי כאפה ושאני אחייך ממנה.
אז פה המקום להגיד לך תודה על שאתה סובל אותי, תודה על האהבה שאתה נותן לי ללא גבולות, תודה שאתה אתה, בקיצור, אפיפון שלי, אני אוהבת אותך ומצפה לעוד המונים של טוב איתך.
המפקדת 3> Master F
לפני 14 שנים. 7 בינואר 2010 בשעה 15:36
