עולם בהסתורה

^{ישנו תג מחיר על התבוננות-}

^{האדם שאותו אתה תמצא לא בהכרח יהיה האדם שעזבת,}

^{אתה תמיד תהיה במקום אחר מאתמול,}

^{ולא בהכרח שתוכל באמת להכיר את עצמך מהמחר,}

^{אנחנו תמיד בחיפוש,}

^{אחר האושר, התהילה, הכבוד,}

^{אחר ההסכמה,}

^{ואז אנחנו עוצרים, מסתובבים אחורה,}

^{ומתחרטים, מתחרטים על הימים שאבדו, על התהיות שהתבזבזו.}

^{אנחנו עם מסכות, מסכות רבות,}

^{ובכל מסכה יש סיפור,}

^{יש עוצמה ומיצוי,}

^{והם כולן חלק מפסיפס,}

^{פסיפס שיוצר את ה"מי אני",}

^{וזה חשוב, חשוב להבין מי אנחנו,}

^{חשוב לדעת למה אנחנו,}

^{אבל גם חשוב לדעת שלא הכל מייצג אותי,}

^{לא כל מסכה היא ביטוי עצמי של מי שאני,}

^{לא כל סיטואציה קובעת לי,}

^{לא כל כישלון שובר אותי.}

^{וזה בסדר,}

^{בסדר לרצות להשתנות,}

^{בסדר לא לקבל את כל המסכות,}

^{זה בסדר לקוות, באמת זה בסדר.}

^{אבל זה גם בסדר לקבל את עצמך בתור מי שאתה,}

^{זה בסדר להיות מבוגר ילדון,}

^{זה בסדר להיות ילד בוגר,}

^{זה בסדר להיות שטותניק רציני,}

^{וזה בסדר להיות רציני שוטה,}

^{השאלה היחידה שנשאלת כל יום,}

^{היא "אייכה?",}

^{אתה יודע איפה אתה נמצא?}

^{אתה מסוגל להסתכל עמוק ולהבין לאן פניך מועדות?}

^{כל עוד אתה מסוגל לבחון את עצמך מקרוב,}

^{זה בסדר להיות ולנסות הכל,}

^{אבל אתה חייב להיות!}

^{לא להיות באשליה או בתקוות,}

^{ולעיתים כשאנחנו נותנים לעצמנו הזדמנות,}

^{אנחנו מגלים עומקים שלא ידענו שיש לנו המסוגלות לגלות.}

^{ו"מתחת אלף מסכות, אני עוד ילד עם עיניים בורקות",}

^{כן זה גם אני, אני הילד, אני המבוגר,}

^{אני השמח ואני העצוב,}

^{הכל זה אני.}

^{ולהיות שלם ואמיתי עם עצמי,}

^{זה הכי הכי אני}.

להיות פה, זאת תזכורת תמידית,

שאני עדיין יכול להיות ילד,

ילד חדש, תמים, חמוד ונאיבי,

חסר גילויים בכל הבנה לאקטיבי ופסיבי.

בעולם שבו אני כבר הפסקתי מזמן להיות בו ילד,

שבו אני עם אחריות וציפיות,

שיש למעשים שלי השלכות, כוונות ורצונות,

אני כבר לא ילד,

אני כבר לא ילד ועדיין מוצא את עצמי חסר ידע,

אני כבר לא ילד ועדיין צעיר לכל מי שרואה,

המציאות של בגרות כבר מזמן מבלבלת,

בחיים בחוץ אני למדתי להיות מבוגר בעולם של ילדים,

להתנהג יותר בבגרות מאשר רוב המבוגרים.

ועדיין, עדיין החזרה לפה איכשהו הופכת אותי לילד,

ילד שחופר לאנשים בחיפוש אחר הבנה...

ילד חסר אונים שמספר לעצמו שהוא לא רע,

ילד שמקווה למצוא אותו עצמו,

ומבוגר שמקווה שלא יפגע בכל כוחו.

אני בגילוי עצמי עמוק,

אבל ככל שאני חופר יותר כך אני נשאר ביותר שאלות,

ואני מוצא את עצמי כל-כך רחוק,

בתהיה האם פה באמת אמצא את התשובות...

אז כן הנה אני כאן, באתי לתת את הזמן,

ועדיין ככלת הכל ובסופו של דבר,

אני בתקווה שאני עדיין מעודכן,

מעודכן במה העלויות החבויות,

מה הסודות והשורות הקטנות,

בסוף אני עדיין ילד, ילד שנאלץ להתבגר יותר מידי מוקדם,

ואולי, במקום הזה,

אוכל להנות מהעבודה שאני עדיין ילד,

ילד שרק רוצה להיות מאושר.

אז החלטתי לתת לעצמי עוד דחיפה,

ללמוד יותר על שליטה ועל עצמי תוך כדי החוויה,

האמת שאני לא יודע למה לצפות,

אני לאט לאט קורא יותר ומגיב יותר ומקבל תמונה יותר מלאה אבל אני בטוח שיקח זמן עד שאלמד דבר ענייני,

בכל מקרה אני תמיד פתוח להצעה של עזרה,

אשמח לשמוע וללמוד ולהתקדם בכל צורה אפשרית,

אני לא חושב שאני יודע איפה הגבול ולאן אגיע אבל אני חושב שבפעם הראשונה אני מרגיש מוכן להיכנס קצת לתהליך.

אז פעם ראשונה שאני כותב פה,

מתלבט אם זה רגע מחונן או טיפשי,

אני תמיד רציתי אבל תמיד פחדתי מה יהיו התגובות והאם הם יהיו אבל בהכרות קצרה שהיה לי אתמול עם מישהי חרדית לשעבר היא המליצה שאבוא ואחשף ואולי בתקווה אוכל ללמוד יותר על העולם הזה,

אז כן לאלו שמבינים את הכותרת, הדחף התחיל ברגע שהתחלתי לראות את הסדרה בהסתורה

קשה לי לומר שאני באמת "חרדי אנוס" אני לא באמת יודע מה אני, אבל אני כן יודע שאני נמשך לעולם השליטה כבר הרבה זמן בלי באמת להבין לעומק מהו כולם השליטה,

ההיכרויות שלי לצערי מגיעות ממקום של צ'אטים אנונימיים עם נשים שסתם רוצות לראות אותי מתעלל בעצמי או עם קשרים שלא הבנתי בכלל מה תפקידם,

בסופו של דבר החלטתי שאם אני רוצה להיות שלם עם עצמי ועם החלק הזה שבי אני חייב להבין יותר טוב מי אני ומה הוא הדבר הזה שאני כל-כך נמשך אליו,

אז למי שטרח לקרוא את הפוסט (קודם כל תודה רבה) אבל גם אם אוכל לקבל המלצות למקומות שבהם אוכל ללמוד יותר ולהתחיל לחוות יותר ממש אשמח,

תודה רבה לכם ושיהיה יום טוב.