העולם כבר לא פשוט

היית צריך לשבור לי את השמשה כדי שאחווה אושר.

עכשיו אני מבין שזה מחיר כל כך קטן לעומת התגמול.

הכל קורה שצריך לקרות.

ללכת בלי יעד זה מקסים

גם הליכה קצרה יכולה להכיל חיים שלמים

גם את העלייה הזו סיימנו חסרי נשימה

אך קדמו לה רגעים עוצרי נשימה.

הנשים שממלאות את חיי.

כמה אתן באמת מכירות אותי?

תרצו בכלל?

הלב פועל בחוזקה 

הרגשות מעיקים בחזה

הבטן מתהפכת

וכל אחת מזכירה לי אותה.

זה עולם מסוכן העולם המנטלי.

ועצבים חשופים זה יפה מרחוק 

אבל זה חלק ממישהו/י אחר.

התפתתי לשחק בך

ילדה שלי.

גיליתי עולם של רגשות

בכל רגע אחר הייתי מאושר

לא יכול להיות כזה עכשיו

שאת שבורה ולא נותנת ללטף.

מתעטפת בחומות שלא ארצה לטפס

רק אדבר בשקט ואעצור את הצעקות שהולמות בי.

כדי שתיהיה בטוחה.

יש עדיין הרבה קסם בגבעתיים

ובאופן מטריד גם לא מעט עליות

וספסלים 

וחיבוקים עוצמתיים. 

התחילה העונה שקר בלילה מתחת לשמיכה בלי גרביים

ואני חושק בזוג רגלים קר יותר משלי

שיחמם לי את הלב בלילות הקרים הללו.

איזה כיף זה להתכתב פתאום.

החזרת לי את הנאה מטקסטים קצרים ומשובחים

עם המון מטען חיובי .. כזה שיש דו ותלת משמעות

כן, את, שוב. 

מקווה להיזכר בפוסט הזה עוד הרבה שנים, שהבלוגים יחזרו להיות חומר הקריאה העיקרי שלי ואת עדיין תשני במיטה לידי.

גשם בחוץ. החורף הגיע. 

או לפחות לכמה ימים הקרובים, זו ישראל.

אני ואת מתכתבים כבר כמה ימים או יותר כי זה מרגיש לי שבועות

טקסטים מורכבים, שיושבים לי במהלך היום. עבר  זמן מאז הכנסתי מישהי כל כך עמוק

יודע שכל פעם אחשוף עוד ועוד מעצמי.. גם אם אסתפק בתשובות הדלות שלך. עדיין אשמח לעוד.

מה אנחנו מנסים להוכיח אחד לשני ,

כמה גבוה החומות?

כמה זה נכון להתגונן מאחורי תשובות קצרות.

אני בנקודת הזמן שממש מעניין לי

תוהה איפה תיהיה הנפילה.

כאילו להכין את עצמי לכאפה שתגיעה ולא הכאפה הטובה.

קשה לי במקום הזה

מרחף ללא שליטה עלייך.

רציתי אתגר וקיבלתי. זה פאקינג מחייך אותי ומקפיץ שיניים שנייה אחרי.

להיות נתון לשיקולים שלך

כל כך מוקדם.

לא יודע ממה אני נהנה יותר

שיש בתוך משהו קטן ומציק כזה, בכוס או בתחת. והחוסר נוחות שלך בכל תנוחה משעשע אותי, בנוסף למבט המתריס

או

הרצון שלך לקבל משהו גדול וגלילי לתוכך, בין אם זה בקבוק או דילדו גדול. לראות אותך מנסה לקבל עוד ועוד ממנו, גם בחלקים הרחבים..

לצפות בתשוקה נוזלת ממך

לחייך לנוכח הרצון העז שלך לעונג והכאב שמופיע בעקבותיו..

האם היכולת להירדם בים היא קולקטיבית?

או רק אנשים בעלי אהבה אמיתית לים , יכולים להירדם ממילותיו.

עוד לא נגמר זמנינו יחד

אך אני כבר מתאבל

על סוף עונת הרחצה..