אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

העולם כבר לא פשוט

"בחלל הפנוי נאבק בעצמי ,
מערבולת החושים שוטפת אותי
וכשלווין של אהבה משדר מרחוק
אני קולט אותו גם בבכי גם בצחוק
קסם לא יבוא לעומדים מהצד
לא יפול מן השמיים ברגע אחד "

מבקרים יקרים, הינכם מתבקשים: פחות לייקים, יותר תגובות!
תודה,
ההנהלה והעובדים.
לפני 4 שנים. 19 בדצמבר 2019 בשעה 22:31

לפעמים את עושה משהו קטן 

שרק מקרב אותנו יותר..

מדהימה שאת

וכולך שייכת לי.

לפני 4 שנים. 12 בדצמבר 2019 בשעה 23:41

איזה כיף זה להיות מושא הגעגוע של מישהי אחרת.

ללא תנאי

כחלק מהשיגרה שנכפת על רובנו. 

את, שמילותייך מלטפות אותי כשם שהיית רוצה שאלטף אותך בקולי, באצבעותיי, באיבריי הפנימיים.

את, שרטיבות פתחייך מעשירה את עולמי ויזואלית, מוזיקלית ובתוך דמיון ראשי.

את , שגורמת לי לחיייך סתם. גם שאני עייף, גם שאני עמוס, גם שאני טרוד, גם שאני סתם נוהג במהלך חיי.

לקרוא את מילותייך אני אוהב

שטוב , קשה לנו לבטא במילים את תחושותינו. 

לא כי הן כל כך מורכבות

אלא שפשוט, קל לתאר אותן ואם זאת המילים אינם מספיקות כדאי להעביר את התחושות.

רבים ניסו, אני לא חושב שיש אחד שמעביר את המילה אושר בצורה הנכונה, עבורי. גם לא אלוהים.. אבל הוא לא ממש מדבר אלי. 

למרות צירופי המקרים הפסיכים של השבועות האחרונים. 

 

חיו את חייכם בלי להביט לאחור. יש כל כך הרבה לראות מלפנים.

 

 

לפני 4 שנים. 8 בדצמבר 2019 בשעה 22:34

באמת יום ראשון היום?

למה לא שלישי, או חמישי. למה אני צריך לעבור את השבוע הזה . למה לא פשוט לא לדלג לסוף.

ועכשיו, רגע לפני סופו של יום

שהכל מטפף בחוץ ורטוב ורעמים וברקים בחלל

היא כותבת לי

מתגעגעת

רוצה להיות עליך

להתכרבל בתוכך

לילה טוב וחלומות רטובים

אורי שלי.

לפני 4 שנים. 6 בדצמבר 2019 בשעה 16:31

עברו להם 4 שבועות.

מי היה מאמין

ולקנח את הקינוח.. לא התראנו כבר שישה ימים

שאני עוצם את עיניי. את עומדת מולי. 

חיוך מבויש

סקסית להחריד

עכשיו שאני כבר עמוק עמוק בפנים

אני יודע איזה טעם יש לחומרים הטובים

הדברים הפשוטים עדיין מרגשים אותי

ריח שיער

יניקה של צוואר

גניחות קטנות

ותחושה של ירך חמה

אני אוהב את הפרטים הקטנים שמייחדים כל חוויה

אני אוהב-שונא להתגעגע לעיקצוצים של מגע עם מגע.

ארבעה שבועות של ביחד

ועדיין לא נגענו בבסיס של הבסיס

לבלות את הלילה יחד

היה חלום שלי עוד מהתחלה.

שגיליתי את החיוך שכבש אותי

בין טיפות של כאב ישן.

 

יודע שאת קוראת

ועולות בך תחושות

שנמנענו מהם זמן מה

כי הכאב של החוסר שמלווה אותן הוא לא הכאב אותו אנחנו מבקשים יחד.

 

נרגש , קעקוע שלי, לבלות ערב יחדיו

להלביש ולהפשיט אותך כל פעם מחדש.

 

לפני 4 שנים. 5 בדצמבר 2019 בשעה 13:02

אני צמאה

אין בקבוק מים באוטו

רגע

תפתחי את הפה

מייצר רוק ומעביר לך. לא יורק, שלא יתבזבז.

מממ.. עכשיו את שוב רטובה.

לפני 4 שנים. 2 בדצמבר 2019 בשעה 3:50

איך מספרים שמלאך הגיעה לבקר אותך

ביום הראשון בו אתה מתחיל לבנות מחדש דברים

והיא נשארה וישנה ומילאה את חייך בפתיתים של רגעים. 

כי הייתה עייפה אחרי כמה אירועים משותפים שמטלטלים אתכם בסירה משותפת בים סוער של חיים.

 

איך מתארים שבאת לתוך חיי 

קעקוע מיוחד שלי.

 

 

 

לפני 4 שנים. 1 בדצמבר 2019 בשעה 0:48

גלים מתנפצים 

ואמיתות גם.

כמה עונג אוכל להכיל 

לפני שאבין 

שדברים מתיישרים 

מפחד לעזוב 

מפחד שיגמר

פחד להיות ראוי

לכינוי שנתת בי

לפני 5 שנים. 23 בנובמבר 2019 בשעה 23:31

החיים מלאי הפתעות גרביונים וצביטות קטנות של אושר

לפני 5 שנים. 23 בנובמבר 2019 בשעה 14:22

"אני צריכה שתביא חלב!"

זה מה שהיא אמרה לי, בפעם המי יודע כמה. ביום היחיד שיש לי בו שקט היא מטילה עלי עוד ועוד משימות.

אני הולך בדרך הכי ארוכה, כמה שיותר זמן שיקח, גם כי הדרך הזו מובילה לגינה של הממתק

הממתק היא אישה מדהימה, שאני מציץ לה, שהחיים בבאסה.

מטפלת בגינה הקטנה שלה. בלי הרבה בגדים. עודרת, שותלת ומנכשת עשבים.

בפעמים הקודמות כמעט והעזתי. לעזור לה , לספוג מעט מהנוזלים שנגרים בין כתפיה.

הו, הנה הפתח בשיחים, מעניין מה לבשה היום...

 

מכנס גינס קרוע.. 

גופיה לבנה..

לא ממש מצליח לראות עם בכלל חשבה על בגדים שקמה בבוקר מהמיטה..

אוח. היא שוב שותלת.. מרימה את התחת גבוה וממוללת את האדמה

איך היא מעמידה לי אותו בשנייה.

רגע.. יש פה עוד ישבן מפתה. ארוז בגינס צמוד למדי.. היא מתרוממת ו..!

פאדיחה, זה גבר... יא איזה דפוק יצאתי.. היא נשואה? לא.. הוא צעיר מדי עבורה..

היא מסתכלת ישר עלי.

איזה מדליקה עושה לי עם הראש שאצטרף.

על החיים ועל המוות.

 

מצטרף, לוקח מעדר ומתחיל לעדר בלי הכרה. 

חם.. כל כך חם.. גם הבחור השני בלי חולצה. יאללה נוריד..

מה, מה את בורחת? "אני הולכת להביא מים" . אה, מים הולכת להביא.

 

דווקא חמוד הבחור השני..

"יש לך סיגריה?" הוא שואל אותי. מתקרב ומביא לו אחת.

"יש לך גם אש?" - "כן" - "אז תדליק לי" מדליק לו. הוא מחזיק לי את היד מתחיל לבדוק לי את השרירים.

"אתה מתאמן?" שואל אותי.

"ואללה כן, שנה וחצי פה במכון במרכז. לא ראיתי אותך אף פעם"

 "נראה טוב"

"מקווה שמספיק כדי לפרוק את הזיקפה שהיא עושה לי כבר כמה שבועות"

"מי, שני? .. הוא אתה לא מבין כמה הסתבכת"

"מה, אתה מכיר אותה?"

"מכיר מספיק בשביל לדעת שתצטרך לפרוק במקום אחר..."

"איזה באסה.." עד שקיוותי למשהו טוב היום. מה, מה הקטע, למה אתה מתקרב אלי.

"תן לי לראות מה אני יכול לעזור לך"

איך נפתח כפתור ועוד כפתור
איך יורד המכנס, אחחח איזה תחת

"תן לי לעזור לך לפרוק את הזין המדהים שלך" מכניס את הראש לפה.

צופה בו מקבל את כולו לאט אך עמוק עד הגרון יוצא ונכנס. תחושה מטורפת. מציץ לצדדים. כן אף אחד לא מציץ.

אוח, זה תחושה מעולה.. איך היית רוצה שהממתק תסתכל עליו מוצץ לי. אולי גם היא תצטרף , ללקק לי את הביצים.. 

אוי,, זה מרגיש מעולה. אני גומר לו בפה . לחצוף הזה.

אני ממש קרוב. הוא לא מרפה. מסתכל עלי בעיניים הללו שלו.. אוחח.

מרים מבט מציץ ואיך שאני משפריץ לו בפה אני קולט את שני  בזווית של העין...

 

 

 

 

 

לפני 5 שנים. 17 בנובמבר 2019 בשעה 18:41

לרוב. אני לא שם שירים. הפעם אני לוקח את זה צעד אחד קדימה:

 

Babe
Dream about me
Lie
On the phone to me

Tell me no truth
If it hurts bad
There's enough in my life
To make me so sad

Just dream about
Color fills our lives
Just dream about
Some one else tonight

Babe
Oh, dream about me
On the phone
You're talking quietly

I want to be yours
I want you be mine
A, red skives
For long time

So dream about us
When you're alone
Just dream about
How I will lift u up

 

Babe
Oh, dream about me
Lie
On the phone to me

Tell me no truth
If it hurts bad
There's enough in your life
To make me so sad

Just dream about
Color fills our lives
Just dream about
Something  else tonight

Just dream about
Color fills our song
Just dream about
How I will let go