היום מחליף את עורו עבור הלילה
ועבודות הגינון הקטנות שלי הסתיימו
כשהחיים מפעילים אותך
המחשבות מתרוצצות בין העלים ובין האוזניים
סוגי שליטה, על פי אורי:
תוכן הפוסט הזה מכיל תיאורים מעולם הטבע
עולם שמאז היותי בן 16 למדתי אותו כמקור השוואה לתהליכים בגוף האדם
במשך השנים, התיאורים המקוריים השתלבו עם חוויות חיי
ובפוסט זה אתם, קוראים יקרים, תקראו דברים פשוטים משולבים בדברים מורכבים
אך זו הצצה עמוקה לתוך מוח של סוטה זה, לעניות ליבי.
גינון /צמיחה
הגנן הוא אדם מאד יציב, הוא צועד על אדמת העולם בשתי רגליו ואחיזתו איתנה בה.
גנן הינו צופה נלהב בפריחה של גינתו.
זריעה - משלב שתילת הזרעים, שלבי ההיכרות, הכרת נפש הצמח שמולו, כמה מים הוא צורך, איזה מזון טוב לו לגדילה, כמות השמש או הירח שחשובה להתפתחותו. כשם ששיח ההיכרות הראשוני מלא פרטים ואנקדוטות. כך הגנן לומד את הזרע אותו הוא בוחר לשתול.
בידיעה מלאה ששלב זה חשוב מאד, הן לצמח והן לזה שבוחר להשקיע בו את מרצו.
נביטה – המעבר מתא בודד לשני תאים וכך הלאה בתהליך הגדילה של הצמח כמו של עובר בבטן אימו. הוא שלב חשוב מאד.
מדובר על הנחת היסודות בין האדמה, האדם והזרע שבוחר לפרוץ אל העולם. זהו תהליך .. של שעות, ימים, שבועות ואף חודשים. תלוי הזרע שנשתל, תלוי מזג האויר ושאר התנאים שאינם בשליטתם, לא של המגדל ולא של הזרע
את השלב הזה אפשר לתאר בשיחות עמוקות, בנגיעות חזקות ונטיעת השורשים הראשוניים. השורשים הללו יאפשרו לזרע להפוך מזרע לשתיל. מאישה לבדה לאישה שייכת.
יש המון כוח במקום הזה, של פריצת הגבולות של הקיים. של מעבר מחושך לאור מבדידות לחיק הטבע הנפלא. השלב הזה הוא אחד הקשים והמשכרים ביותר.
שהפוטנציל מתחיל להתממש. שמזרע יוצאים זרועות והשורשים מעמיקים.
צמיחה- הקשר כבר קיים, בין האדמה לבין השורשים לבין אור השמש החיצוני ורגש הגנן אל הצמח שלו.
הנביטה הופכת את הצמח הקטן לתפארת של הטבע. עלים צצים, גבעולים וגם נצני פרחים ונצני פירות, תלוי העציץ הנבחר כמובן.
אפשר להשוות פירות לילדים, אפשר להשוות פירות לאורגזמות שמתפוצצות בין האוזניים ומשאירות טעם של עוד. אך השלב הזה טרם הגיע.
השלב הזה טרם הבשיל. גם פה הגנן בוחר איך לקדם את צמח, כמה להשקות בו וכמה לחתוך בו. עבור פריחה בשלה ונכונה.
פריחה- השלב היפה ביותר ולעיתים קצר ביותר. עד למחזור הבא של הצמח.
פה מתממש כל היש! הפרחים נפתחים, העלים זקופים, הפירות מבשילים
כל שעמל עליו בימים, שבועות, חודשים הופכים ליצירת מופת , עומדת בפני עצמה
חיננית, מקסימה, סקסית ומפתה.
עכשיו הגנן יכול להנות. מיופיו של הצמח
מפירותיו
ולדעת שהוא זה שתרם, לא יצר, את הדבר היפה שמולו.
צייד
אדם אשר יסקור את חלל הטבע בחיפוש אחר טרף, יש ציידים שהציד עבורם הוא לאט
יש כאלה שאין בהם את הסבלנות הנדרשת ומחפשים טרף קל.
הצייד כדרך הטבע, בעל מראה מטעה. הוא משתלב טוב עם סביבתו , אך לבד באינטימיות הוא בולט בתפארתו. מרשים ומפואר, פסל מרהיב ביופיו ומאד מטופח.
אפשר להגיד שהצייד חי את הצייד . מבלה את הזמן בין ציד אחד למשנהו , במתיחת שריריו ושכלול הטכניקה הנדרשת.
הכל תלוי התאבון, אם הוא מוזן היטב לאורך חייו, הציד שלו יהיה ממותן. אך עם הוא צד רק טרף גדול, ייתכן ויצטרך פרק זמן עד פיתוח התאבון לצייד הבא.
לא כל הציידים מסוכנים, אך צייד מאבד עניין אחרי שהציד מסתיים. הוא לופת אחיזת מוות בטרפו ולאחר שהכניע אותו. הוא זולל את תוכנו. כזאב, לביאה או נחש. לא חסר דוגמאות של ציידים בטבע הפראי.
משתמש
צורת ההסתכלות הזו על החיים זה לא דבר יפה
אך גם זו הישרדות, כשצריך לזכור . שבטבע לא שופטים. או חיים או מתים.
המשתמש , עובר על כל מה שנקרא בדרכו.
הוא יסגל לעצמו מעט מן תכונות הסבלנות של הגנן ותכונות הצייד של הציד.
אך הוא לא באמת משקיע. רק משתמש. במה שקיים שם גם ככה.
רצונות, פנטזיות, מחשבות, תסכול, קושי. השימוש אינו בוחר באף אמצעי
הוא ירמוס את גינת הגנן, יבריחו את טרפו של הצייד וישאיר אחריו הרבה טעם רע.
הם בטבע והן בקורבנותיו.
חדי אבחנה יבינו, שאין פה סוג שליטה אחד.
כשמערכת יחסי בדסמ היא נכונה.
כל הסוגים מתקיימים בתוך קשר אחד
יש חלק יותר דומננטי. בכל אדם.
חלק שהגבר או האישה, מתחברים יותר לסוג החשיבה. אך גם הם כמו הטבע.
לא יכולים להתקיים בגוון אחד, הם צריכים להשתנות יחד עם המציאות , התנאים ועונות השנה. ביום פעילים יותר בלילה נחים לעוד יום בטבע הפראי.
יחסי הגומלין מתקיימים גם הם:
הגנן אוהב פירות. מתענג במחשבות על טעם הפרי. על איכותו ודמו.אך גם בו יש מחשבות על היצר הבא, על הזרע הבא שירצה לשתול ואיך הוא יעשיר את עולמו
הציד מביט באיבה על הגנן , ''איך השמנמן הזה כל כך שבע, בעוד הבטן שלי מקרקרת''
מביט על גינתו ותוהה מתי יהיה הזמן שבו הגנן לא ישמור וחיש מהר הוא יקבל את סיפוקו.
אך עבור הצייד זה אינו ציד, מהר מאד טעם הפרי או מראה הפרח ישעמם אותו.
הוא יאבד עניין ויעבור לטרף הבא. אפילו אם טרם סיים לטרוף את הקורבן האחרון .
ואילו השימוש, גם מקומו בטבע מובטח. כי הרי יש חיות וצמחים שרק נטפלים
אך עדיין, יש שרואים בצורת ההתקשרות הזו. מערכת טבעית.
איזון שכזה.
בדסמ וטבע, קווים לדמותו.
הערת המחבר:
כל שנכתב פה אינו מתייחס למישהו או מישהי ספציפים.
מדובר על השקפה כללים בשנותיי בכלוב. בעבר ובהווה.
אין לראות בפוסט זה יותר ממה שהוא. תפיסת עולם שלי ורק שלי.
הערות והארות יתקבלו בברכה.
תודה.