ללמוד כל יום משהו חדש
זה התחייבות,
החיים לא זורקים עלייך שיעורים שאתה יכול להבין בכל רגע.
צריך לפעמים כמה פעמים לקרוא את השורות כדי להבין
וכדי להפנים צריך להיות במקום נוזלי, לא יודע כל.
יש פה אנשים ונשים שמאפשרים ומאפשרות לי לקרוא את הלך ליבם שוב ושוב,
בין אם זה בטקסט גלוי או בהתכתבות.
כאדם שמקדש את הטקסט על המראה, אני לא לוקח את זה כמובן מאליו.
רחשי הלב, עולם הרגשי וגם תלאות היום יום, לעולם לא יפסיקו לעניין אותי.
נוצרה פה אמונה שכל שיח מוביל לסשן או חוויה .
אני גיליתי מזמן.. בימים שאנשים באמת קראו טקסט וגם הקשיבו וחלילה גם הגיבו :)
שטקסט מעשיר אותי
גורם לי לחשוב,להתפתח.
לפעמים אני נתקל בנשמה אבודה ...
כותב לה או לו את רחשי ליבי.
לא תמיד הדלת פתוחה לשיח
בחלק אפילו ההודעה לא נפתחת
החלק הקשה הוא לצפות בדימום המילולי ולא לאפשר הקלה מסויימת.
זה יומרני להגיד שיש בי תשובות לכל השאלות
יש בי רצון להקשיב וללמוד
אם תרשו לי.
אולי בשיח שיווצר, אלמד עוד משהו, על נפשו של אחר
וזה יכניס בי נקודת מבט שלא חשבתי שקיימת בי.
רציתי להגיד תודה,
על ההזדמנות