לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

העולם כבר לא פשוט

"בחלל הפנוי נאבק בעצמי ,
מערבולת החושים שוטפת אותי
וכשלווין של אהבה משדר מרחוק
אני קולט אותו גם בבכי גם בצחוק
קסם לא יבוא לעומדים מהצד
לא יפול מן השמיים ברגע אחד "

תודה לכל מי שבחרו לבקר פה.
מוזמנים להשאיר תגובה ולא להסתפק בחיבוב בלבד.
הבלוג נכתב בזמן אמת בחיי ומלווה אותי מ2005.
ככה שהשינוי שחל בבלוג לאורך הזמן גם חל בכתיבה שלי, ראו הזוהרתם.
הכתיבה שלי מבוססת על הירהורי ליבי, מחשבותיי והחוויות שליוו אותי בשנים
אני לא כותב עבור קוראיי או עוקביי. אני כותב עבורי בלבד.
המילים , הרגשות והתהיות שאני מעלה פה שייכות לתוך מסלול חיי .
אין פה פוסטים מחוקים.
יש פה הרבה רגש ומעט תיאורים של איברים.
תמונות מועטות ואפילו לא איבר מין אחד

כאיש של המילה הכתובה, אני משתדל לשמור על כבודו של הטקסט
רק לעיתים מתעקש להוסיף שיר טוב, כי מוזיקה זה החיים.

קריאה נעימה!
לפני כחצי שנה. יום רביעי, 1 באוקטובר 2025 בשעה 0:12

להיות יחודי זה אתגר.

כי אתה תמיד תיהיה בצל של הרוב התפל

לפעמים קשה ללכת בדרך 

לשמור על אמות מידה

ועדיין להיות סוטה

לכבד אישה

אבל גם להנות לראות אותה כואבת,  רק בשבילך 

 

ללכת על הגבול, בין שפיות לקיצון

באחריות

 

להיות במרחב שלא לומד

לא מכבד

לא כובש את היצר

 

צריך נפש חזקה

שלא מפחדת

שלא כלואה במציאות אחרת

 

העולם הוא נורא

הוא מדרדר ואין דרך חזרה

 

פעם הכלוב היה מפלט לנשמה

היום הוא בדיוק כמו המציאות

אין כבר מפלט של הבנה

רק רוב שלא רוצה ללמוד

יודע הכל .

בלי לחקור.

בלי לקחת אחריות על עצמך 

מציאות של לקחת בלי חשבון

להשתמש בלי מחשבה על תוצאות

לדרוש בלי להכיל

רק לקרוע את החבילה

שימוש אחד

בלי אבחנה

 

אין עתיד

רק הווה מעוות 

של נטישה

של כאב 

מהמקומות שרק כואב 

 

הטבע יפה 

מקום בלי זיכרון שכל יום נותן בלי לדעת 

שהרוב בכלל לא מסתכל על כל היופי הזה.

 

 


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י