אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

העולם כבר לא פשוט

"בחלל הפנוי נאבק בעצמי ,
מערבולת החושים שוטפת אותי
וכשלווין של אהבה משדר מרחוק
אני קולט אותו גם בבכי גם בצחוק
קסם לא יבוא לעומדים מהצד
לא יפול מן השמיים ברגע אחד "

תודה לכל מי שבחרו לבקר פה.
מוזמנים להשאיר תגובה ולא להסתפק בחיבוב בלבד.
הבלוג נכתב בזמן אמת בחיי ומלווה אותי מ2005.
ככה שהשינוי שחל בבלוג לאורך הזמן גם חל בכתיבה שלי, ראו הזוהרתם.
הכתיבה שלי מבוססת על הירהורי ליבי, מחשבותיי והחוויות שליוו אותי בשנים
אני לא כותב עבור קוראיי או עוקביי. אני כותב עבורי בלבד.
המילים , הרגשות והתהיות שאני מעלה פה שייכות לתוך מסלול חיי .
אין פה פוסטים מחוקים.
יש פה הרבה רגש ומעט תיאורים של איברים.
תמונות מועטות ואפילו לא איבר מין אחד

כאיש של המילה הכתובה, אני משתדל לשמור על כבודו של הטקסט
רק לעיתים מתעקש להוסיף שיר טוב, כי מוזיקה זה החיים.

קריאה נעימה!
לפני 4 חודשים. יום שישי, 14 בנובמבר 2025 בשעה 11:20

השקט מגיע 

שהראש ריק

שבית החזה מלא אוויר.

שקט מתרחש 

כשבחוץ סוער 

אבל בפנים רגוע.

שקט קיים

שהלב דופק בקצב קבוע

שהיד והעין מתקבעות 

על נקודת אחת

הולכת וגדלה

 

הנקודה הזו לא קבועה 

היא משתנה בהתאם למצב הרוח

אם עינייה עצומות 

או זיעה מתגלגלת במורד הגב

אם היא פתאום זזה בחלל

או מצמידה איבר לאיבר

השקט שורר בתוך נשיקה

עור לעור

שפה לשפה

הוא מתרחש שהיד שוזרת בה קצוות שיער

והאצבעות נסגרות על קודקוד השיער.

כשהיא כבר לא של עצמה

היא שלך.

 

יש לו, פנים רבות.

אך אני שואף לפנים ייחודיות

שמתקשרות בעיוות של עצמות הפנים

שהאצבעות לופתות ומשנות בך

את הרצון שלי.

הצורך שלך להיות מנוע לשקט שלי

הוא מדבק 

את לא יכולה לסרב לו 

את צריכה את הנוכחות

כדי להישאב לתוכו.

 

כשאת מתרחקת,

הרעש גובר

את מפסיקה לנשום

וחוזרת לחשוב.

מה היה שם בתוך הבלילה המטורפת ?

האם באמת עמדת מולו לבושה 

ועל הברכיים עירומה

האם הלב שלך מצא את דרכו לבין רגלייך

וכל נגיעה של כף רגל 

בחור המטפטף שלך 

הפעילה מטען חשמלי שזרק אותך

לרקיע השביעי...

 

חיוך קטן עולה בך

שאת מקיצה מהמחשבות

הטלפון מצפצף בהתראה

 

"בואי" 

 

את יודעת שברגע הזה

מצאת את השקט

בתוכך.


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י