אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

העולם כבר לא פשוט

"בחלל הפנוי נאבק בעצמי ,
מערבולת החושים שוטפת אותי
וכשלווין של אהבה משדר מרחוק
אני קולט אותו גם בבכי גם בצחוק
קסם לא יבוא לעומדים מהצד
לא יפול מן השמיים ברגע אחד "

תודה לכל מי שבחרו לבקר פה.
מוזמנים להשאיר תגובה ולא להסתפק בחיבוב בלבד.
הבלוג נכתב בזמן אמת בחיי ומלווה אותי מ2005.
ככה שהשינוי שחל בבלוג לאורך הזמן גם חל בכתיבה שלי, ראו הזוהרתם.
הכתיבה שלי מבוססת על הירהורי ליבי, מחשבותיי והחוויות שליוו אותי בשנים
אני לא כותב עבור קוראיי או עוקביי. אני כותב עבורי בלבד.
המילים , הרגשות והתהיות שאני מעלה פה שייכות לתוך מסלול חיי .
אין פה פוסטים מחוקים.
יש פה הרבה רגש ומעט תיאורים של איברים.
תמונות מועטות ואפילו לא איבר מין אחד

כאיש של המילה הכתובה, אני משתדל לשמור על כבודו של הטקסט
רק לעיתים מתעקש להוסיף שיר טוב, כי מוזיקה זה החיים.

קריאה נעימה!
לפני 3 חודשים. יום ראשון, 21 בדצמבר 2025 בשעה 0:44

יש סיבה שדברים נגמרים

 

אחרי הכל הדברים לא היו נעימים

אחרת זה היה ממשיך עידן ועידנים

היכולת לשחרר מה שנגמר

תלוי בכל כך הרבה גורמים 

לנוכח המגנט שמושך לכל הכיוונים

 

יש גם דברים שנגמרים בטרגדיה 

לא על זה אנחנו מדברים 

אלא על מה שנתון לשליטה בחיינו הקטנים

 

כל כך הרבה דאגה לחינם

לאנשים לא מודעים ליופי שלהם בעולם

לחדווה , לחיוך, לליטוף

לסימן, לכתם לזיכרון עלום

 

בוקר בלי יותר מדי שמש

בוקר יום ראשון.

אולי הנר האחרון

יביא איתו את האור

או שאשתמש בו להלקאה עצמית

או לעורר דמיון שובב במוח סוטה 

שמביט בחנוכיה ומחייך

זדוני , סבל, כמיהה , מבט נזקק

שפע מחשבות כשהנרות מרצדים

מול פניי.

 


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י