"בחלל הפנוי נאבק בעצמי ,
מערבולת החושים שוטפת אותי
וכשלווין של אהבה משדר מרחוק
אני קולט אותו גם בבכי גם בצחוק
קסם לא יבוא לעומדים מהצד
לא יפול מן השמיים ברגע אחד "
תודה לכל מי שבחרו לבקר פה.
מוזמנים להשאיר תגובה ולא להסתפק בחיבוב בלבד.
הבלוג נכתב בזמן אמת בחיי ומלווה אותי מ2005.
ככה שהשינוי שחל בבלוג לאורך הזמן גם חל בכתיבה שלי, ראו הזוהרתם.
הכתיבה שלי מבוססת על הירהורי ליבי, מחשבותיי והחוויות שליוו אותי בשנים
אני לא כותב עבור קוראיי או עוקביי. אני כותב עבורי בלבד.
המילים , הרגשות והתהיות שאני מעלה פה שייכות לתוך מסלול חיי .
אין פה פוסטים מחוקים.
יש פה הרבה רגש ומעט תיאורים של איברים.
תמונות מועטות ואפילו לא איבר מין אחד
כאיש של המילה הכתובה, אני משתדל לשמור על כבודו של הטקסט
רק לעיתים מתעקש להוסיף שיר טוב, כי מוזיקה זה החיים.
קריאה נעימה!
מחשבות(64)
אני(26)
דרך(3)
בדסמ(41)
פרידה(13)
חשוב(12)
שירה(13)
סימן(1)
מהות(25)
להיות איתי(6)
2026(2)
ביחד(29)
חורף(3)
פטיש(3)
למה(1)
אמון(1)
נוף(9)
בוקר(6)
זיכרון(8)
חלומות(1)
לפני חודש. יום רביעי, 31 בדצמבר 2025 בשעה 4:39
הפירות בחורף מבאסים
ללכת לסופר או לירקן
ולחזור עם סל מאד דל..
כאילו בחייאת..
תפוז, אשכולית, פומלה ופומלית?!
בננות זה סבבה, אבל כולם יודעים שאי אפשר יותר מדי
טוב, הבנתם את הרעיון.
מעניין איזה טעם יש לקרמבולה
או לענבים המוזרים שיש לא בעונה בסלסלאות פלסטיק
אפילו הלימונים נשארים ירוקים
אני לא אוהב את העונה הזו
כי הפירות הבאמת שווים
צריכים להיות ביותר טעמים
אוי..
חורף..
לך כבר..
יחד עם השנה הזו
ביומה האחרון
נדבקת ולא עוזבת אותי
