לפני שלושה חודשים. יום שישי, 10 באפריל 2026 בשעה 3:17
אני עקודה !
הוא עלי , כל כובד משקלו מוחץ אותי
ידיים פרוסות
רגליים מפוסקות
אני מרגישה אותו
"תנשמי"
"תפנימי"
אני לא מצליחה להבין מה עכשיו,
כל נשימה היא מאמץ .
אין לי סיכוי...
צריבה עזה.
אני צורחת לתוך המזרן.
הוא בתוך הישבן שלי
דחיפה חזקה
היד שלו משתמשת בראש שלי כמשענת
לדפיקה הבאה
אין לי זהות
הוא עושה בי שימוש
כשהוא אוסף את מה שנשאר
אני הכי שלמה בעולם
אוסף של איברים,זיעה,זרע ומיצים
משלולית של איברים
נרקם פה חיבור
חיבוק
שחסר לי כל כך.
"תודה" אני אומרת בתוך החיבוק
"לא סיימתי" הוא משיב
אני נרטבת בשנית