שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

העולם כבר לא פשוט

"בחלל הפנוי נאבק בעצמי ,
מערבולת החושים שוטפת אותי
וכשלווין של אהבה משדר מרחוק
אני קולט אותו גם בבכי גם בצחוק
קסם לא יבוא לעומדים מהצד
לא יפול מן השמיים ברגע אחד "

תודה לכל מי שבחרו לבקר פה.
מוזמנים להשאיר תגובה ולא להסתפק בחיבוב בלבד.
הבלוג נכתב בזמן אמת בחיי ומלווה אותי מ2005.
ככה שהשינוי שחל בבלוג לאורך הזמן גם חל בכתיבה שלי, ראו הזוהרתם.
הכתיבה שלי מבוססת על הירהורי ליבי, מחשבותיי והחוויות שליוו אותי בשנים
אני לא כותב עבור קוראיי או עוקביי. אני כותב עבורי בלבד.
המילים , הרגשות והתהיות שאני מעלה פה שייכות לתוך מסלול חיי .
אין פה פוסטים מחוקים.
יש פה הרבה רגש ומעט תיאורים של איברים.
תמונות מועטות ואפילו לא איבר מין אחד

כאיש של המילה הכתובה, אני משתדל לשמור על כבודו של הטקסט
רק לעיתים מתעקש להוסיף שיר טוב, כי מוזיקה זה החיים.

קריאה נעימה!
לפני חודשיים. יום שלישי, 14 באפריל 2026 בשעה 14:21

אומרים שהחיים זורקים אותך למצבים, גם קשים, עם היכולת להתמודד איתם.

 

האם זה אומר שאחינו ללאום. אי שם בשנות ה40 של המאה ה20. היו מחושלים מאיתנו בדרכי החיים?

אנחנו ,שזעקות המתים לא הניעו אותנו להחלפה של תפיסה.

שהאזעקות והטילים הופנו אלינו

הפנינו אצבעות לכל האשמים והאשמות.

האם זו הייתה דרכם של יהודי גרמניה ופולין

האם הם הצביעו על אנשים או אלוהים. כמקור לכל הצרות שבאו עליהם

או שבאמת הלכו צאן לטבח כגברים חלולים, נשים מרצות וילדים תמימים.

 

השנים חולפות מאז הזוועה שעצרה את סיבוב הכדור והביאה גברים אמיצים ונשים מדהימות

לשבור את כל המוסכמות.

 

לשכנים להפוך לחסידי אומות לדורי דורות

חיילים פשוטים , עם כוח, למפלצות חסרות מח.

 

הייתכן כלל, שבגזע האירי יש את כל הסאדיסטים.

כמו שהכלוב הפך עם השנים , לכר דשא לזאבים וציידים.

 

השנים חולפות,

היום אנחנו נאורים יותר

משכילים יותר

חושבים יותר?

 

או שמה שמוקרן במסך הקטן הוא כל העולם.

 

כנראה שמשהו השתבש

כי אנחנו מקבלים המון אסונות

אך עדיין לא הבראנו מספיק

ליצור עולמות.

 

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י