ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

העולם כבר לא פשוט

"בחלל הפנוי נאבק בעצמי ,
מערבולת החושים שוטפת אותי
וכשלווין של אהבה משדר מרחוק
אני קולט אותו גם בבכי גם בצחוק
קסם לא יבוא לעומדים מהצד
לא יפול מן השמיים ברגע אחד "

תודה לכל מי שבחרו לבקר פה.
מוזמנים להשאיר תגובה ולא להסתפק בחיבוב בלבד.
הבלוג נכתב בזמן אמת בחיי ומלווה אותי מ2005.
ככה שהשינוי שחל בבלוג לאורך הזמן גם חל בכתיבה שלי, ראו הזוהרתם.
הכתיבה שלי מבוססת על הירהורי ליבי, מחשבותיי והחוויות שליוו אותי בשנים
אני לא כותב עבור קוראיי או עוקביי. אני כותב עבורי בלבד.
המילים , הרגשות והתהיות שאני מעלה פה שייכות לתוך מסלול חיי .
אין פה פוסטים מחוקים.
יש פה הרבה רגש ומעט תיאורים של איברים.
תמונות מועטות ואפילו לא איבר מין אחד

כאיש של המילה הכתובה, אני משתדל לשמור על כבודו של הטקסט
רק לעיתים מתעקש להוסיף שיר טוב, כי מוזיקה זה החיים.

קריאה נעימה!
לפני שבועיים. יום ראשון, 7 ביוני 2026 בשעה 2:58

אני רוצה להיות סוחף 

געשי ורוחי, בא והולך 

שוטף ונשטף 

כמו גל

לסחוף להרפתקה

של מיצים ומטריות צבעוניות

משהו שמספרים במתיקות סוד,

לחברות הנשואות.

 

משהו עוצר אותי

כשאני מביט באישה

אני תוהה לעצמי 

איפה הרצון והיופי פוגשים בצורך.

כמה ערך יש לחוויה מול חיים שלמים

האם חוויה אחת מרגשת שווה ערך 

ליום יום של מתיקות וסוד, של מילים ותחושות

של געגוע וכמיהה

עד עור יפגוש עור

ונשיקה תחליף צעקה של:

מתי אתה בא!

 

החיים ממשיכים

היומן עמוס אירועים וכנסים

רופאים או בדיקות

שיגרת היום יום

 

כמה כיף זה להיות במחשבה

בתוך חיוך קטן

של תחושה, רצון או אפילו חלום.

להיות בידיעה שאולי יש בך

יותר ממחשבה

אולי ברגעים, מרגישים בעור

את הסימנים שהותרתי 

בכך שלא אחזתי.

 

רק נוכח.

ברקע של החיים.

תוהה כמה מקום אני תופס

במחשבות של  אחרים

שחוויתי בכמה חושים.

 

פתאום ימי ראשון 

הפכו מעוול גדול 

לציפייה

הרגשה חדשה.


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י