לפני חודש. יום שבת, 20 ביוני 2026 בשעה 5:49
למרות שזו שעת צהרים
חושב אני עלייך בין הסדינים
מושכת את הבוקר לצהרים
כי לא צריך להיות יעילים
מביט בגופך בין הסדינים..
כף רגל מבצבצת מהשמיכה
מעוררת בי יצר להצקה
המבט עולה מן כף הרגל אל הברך
נזכר איך שריר התאומים מרגיש
שגל של אורגזמה אותך מרטיט
העיניים עולות אל הירך והמותן
החלק הנעים ביותר בך שממנו זו החלטה לאן ללכת
מטה אל העמק
או מעלה אל ההרים
אני חושק בנשימה שלך על אפי
נשכב לצידך , מתקרב
אך לא מרגיש
שפתייך קפוצות כמבקשות
מתחננות
שאפרוץ אותן עם משהו נעים, נוקשה
בעל דופק ועובי מתרחב
תוהה לעצמי איך אעיר אותך
בנשיקה
ליטוף
או
שימוש אלים
כי יש זמן לחלומות וזמן למעשים