אף אחד לא אומר לך
שהחלק הכי קשה באהבה
זה להיפרד
אף אחד לא אומר לך
שזוגיות בדס"מ שמסתיימת
זה השבר הכי גדול שתחווה או תחווי
אף אחד לא מזהיר אותך
לא להיכנס ככה
בכל העוצמה והאמצעים
לשמור קצת לעצמך
לזמנים קשים
אף אחד לא מכין אותך לרגע
שצד אחד יאבד תקווה
שימאס לו או לה. הם ימשיכו הלאה.
אתה תישאר בתוך קופסא
לקופסא הזו יהיו קירות ברורים
אבל אתה תתעקש שעלייך הם לא חלים.
אתה תחשוב מחשבות אפלות
כל הזמן תחפש ניצוצות
של משהו שאינו קיים
לא בתוך הקופסא
גם לא מחוץ אליה,
בחלל.
מה שאתה מנסה לאחוז בו
כבר לא קיים
הוא נמצא בתוך מגירה אחת
מגירת זיכרון
שאותה עלייך לסגור.
לשכוח ולא להיאחז
כי היא תתקע אותך
ולא תרפה.
רק אחרי שיחלפו מלא שעות
שבועות אולי חודשים ושנים
אתה תתעורר בוקר אחד
תשים לב שאתה כבר לא בתוך קופסא
מנסה נואשות לבנות גבולות ברורים
לרגשות שיש לך עדיין בפנים.
פתאום אתה תבין שחלף מספיק זמן
שהעת למשהו חדש
מרגיש נכון יותר מאז
אתה כבר לא כועס, מקלל ובוכה על גורל מר
אתה מביט אל השמיים והעולם קורץ לך
עם כוכב
*אני חייב להפסיק עם הסרטונים באינסטגרם. הם מעלים יותר מדי רגשות שמקומם כבר לא כאן.
**ניתן לקרוא את הטקסט בכל לשון של מגדר.

