לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

העולם כבר לא פשוט

"בחלל הפנוי נאבק בעצמי ,
מערבולת החושים שוטפת אותי
וכשלווין של אהבה משדר מרחוק
אני קולט אותו גם בבכי גם בצחוק
קסם לא יבוא לעומדים מהצד
לא יפול מן השמיים ברגע אחד "

תודה לכל מי שבחרו לבקר פה.
מוזמנים להשאיר תגובה ולא להסתפק בחיבוב בלבד.
הבלוג נכתב בזמן אמת בחיי ומלווה אותי מ2005.
ככה שהשינוי שחל בבלוג לאורך הזמן גם חל בכתיבה שלי, ראו הזוהרתם.
הכתיבה שלי מבוססת על הירהורי ליבי, מחשבותיי והחוויות שליוו אותי בשנים
אני לא כותב עבור קוראיי או עוקביי. אני כותב עבורי בלבד.
המילים , הרגשות והתהיות שאני מעלה פה שייכות לתוך מסלול חיי .
אין פה פוסטים מחוקים.
יש פה הרבה רגש ומעט תיאורים של איברים.
תמונות מועטות ואפילו לא איבר מין אחד

כאיש של המילה הכתובה, אני משתדל לשמור על כבודו של הטקסט
רק לעיתים מתעקש להוסיף שיר טוב, כי מוזיקה זה החיים.

קריאה נעימה!
לפני 6 חודשים. יום שבת, 26 ביולי 2025 בשעה 15:17

יותר משבועיים לא הייתי פה

בית

בקושי גרתי פה

רק התחלת לקבל צורה והתהפך הכל.

ועכשיו שאני חוזר, הכל אותו הדבר

כמו שהשארתי אותו.

כאילו אומר לי, 'חיכיתי לך, הדרך עוד מחכה לך'

 

אני תוהה , מה הדבר הנכון עבורי לעשות?

איך חוזרים לשיגרה שיש כזה חור בה.

 

שלושה חודשים קיבלתי איתך.

כל הזמן דברים החזירו אותי לבית ילדותי

מלחמה, מחלה והאובדן שלך. היו גם סתם ארוחות, בלי כותרות מפוצצות

אני מסרב להגיד טרגדיה. כי כמה מאיתנו מקבלים כזו יציאה מהחיים ככה.

אני רוצה להאמין שהיה לך טוב, כמה שנתת לעצמך להיות מאושרת.

עכשיו אני זה שדואג לעצמי

שמנווט את דרכי

את עדיין שם, לעולם לא באמת אפרד ממך .

כי אמא יש רק אחת. גם אם חשבתי ששלי 'קצת' קילקלה אותי, בדרכה 

לפחות עכשיו אני מבין כמה אנחנו דומים , כי במקום מה שלומך, אני שולח בוקר טוב.

 

 

 

לפני 6 חודשים. יום שלישי, 15 ביולי 2025 בשעה 12:30

אימא יקרה שלי

קמת בבוקר כמו תמיד 

לוודא שאני משתפר 

וכמה שעות אחרי השארת אותי

לבד בעולם הזה

 

איזו יציאה מפוארת דפקת 

 

אני אוהב אותך