העולם כבר לא פשוט

שנופלים

צריך לדעת גם איך ליפול

כדי לא לשבור את כל העצמות

אם לא למדתי מהנפילה, היא תחזור כל עצמה

שוב ושוב

עד שכל העצמות ישברו

או שתנחת על משהו רך ומכיל 

אבל בוא, אין באמת דברים כאלה.

המציאות לא רכה ונעימה

מי שמביט בך נופל ונחבט

ונשאר באדישות שלו

הוא עוד אדם בשרשרת אין סופית של העולם 

שאין לו או לה נגיעה בחייך

אתה תמשיך לצעוד בדרכך,  עם כל הנפילות. 

כי שיגיע אדם שיצעד איתך יחד

הוא לא יהיה אדיש למכאובים שלך.

הוא אינו צריך להיות רופא

רק רגישות מספיקה

 המדריך הוא בנאדם ולא סתם פנטזיה ללכת בעקבותיו בלי לחשוב. 

היה שבוע בהחלט לא קל, גם שבועיים כאלה

והחיבוקים שקיבלתי מאנשים פה, ממש עזרו לי

לעכל

לנשום

לדעת

להסביר עד רמת בלבול מוח :)

ולקבל בנוסף לחיבוקים גם משפטים מנחמים, מחזקים, מופתעים.

תודה לכם חברים וחברות יקרים,

ששייכים במפתיע, לקהילת הבדסמ. 

אני מאמין גדול בללמוד מאנשים .

אם זה באמנות לחימה

ספורט

או עבודה.

לשמחתי, יוצא לי להכיר אנשים כאלה. שיכולים ללמד אותי הרבה. אם רק אלמד להקשיב כמו שצריך ולא לדחוף מילים סתם.

יש הרבה למידה בהקשבה לסיפורים ומעשים של אחרים.

אחרי הכל, קשה כבר להמציא את הגלגל מחדש.

בעבודה הנוכחית שלי יש לי הרבה עליות ומורדות.

עם אנשים שאני מעריך ואף מעריץ ועם אנשים פחותים יותר.

בתחילת דרכי בחברה היה לי מנהל ישיר, שלימד אותי יותר מכולם.

לצערי , הוא כבר אינו בחברה. אבל הצעדים והדרך שהוא הוריש לי. עדיין פועמים בי.

הכי עצוב לי, שבדרכו לדרך חדש הוא 'שרף' אותי. והפסקנו לדבר. 

בסופו של דבר זה דירבן אותי. אבל אני לא חושב שזו הייתה הכוונה שלו.

אני לא שופט אנשים בכעסם, בטח לא במקום עבודה. אבל לקח לי לא מעט זמן להתגבר על החד צדדיות ביננו.

לפני מספר חודשים קיבלתי קידום רציני בעבודה.

עכשיו שיוצא לי להיות קרוב יותר למקבלי ההחלטות וגם ליצור תהליכים בחברה , אני מבין בצורה מסויימת שעל אף

שדרכנו נפרדו, הדרך שלו למקצועיות הושרשרה בי מרצון.

כמו שהוא היה לי מקום לידע, אני הפכתי למקור לידע לאנשים אחרים.

צעירים יותר ממני, בשנים , בניסיון וגם בחברה.

זה קשור גם למשבר הגיל שאני עובר.

לא ממש מתאים לי צמד הספרות המתקרב.