התמסרות היא כמו מסג'
יש צד שמפעיל ויש צד שמופעל
בלי אמון, בלי שחרור של הגוף ונפש,
לא יתקיים קסם.
המפעיל פורט על מיתרי הגוף
ומיתרי הנפש בשלב מאוחר .
על המקומות הנעימים, גם על מקומות מביכים.
כל שנשאר למטופל זה לשחרר
להבין את מקומו
את תפקידו
להפקיר את גופו למגע
מגע קיים
מלטף
רוטט
עמוק
עוטף
אין גבולות בין שני אנשים
כשההתמסרות היא שלמה.
המטפל יכול לעשות את קסמו,
להביא את הגוף
את הנפש
למקומות
שהוא חפץ שהמטופל יגיע אליהם
המטפל מלווה בידיו וכוונותיו את המטופל,
מותר להגיד כואב.לי, לא נעים לי.
מותר גם לכבוש את היצר,
לנסות להכיל את הקושי.
לסמוך על מי שמעל.
לסמוך על התהליך.
לסמוך שמי שמנהיג , יודע.
איפה להעמיק,
איפה לעצור.
לנשום,
את הכאב החוצה.
את העונג באנחה
את הכאב בגניחה
להתאים את הנשימה ללחיצה
להתאים את הנשיפה לקושי
איך אני מרגיש במסג'?
כאחד שמקבל -
אני מרגיש מעט על הקצה. שואף להפקיר את גופי לידיים מיומנות
כאחד שנותן -
אני מרגיש בשליטה, קשוב, נוכח. אני מרגיש שיש בי כוח לרפא, לחבק, לקחת חלק מהקושי. ללמד את מי שתחתיי שאפשר גם אחרת, לרגע קל.
התמסרות יכולה להגיע רק מכניעה שלנו לצרכים הבסיסיים
התמסרות מתרחשת שהכנות מכריעה כל שיח.
הגוף אינו מסוגל לשקר , שכואב מתכווצים. שמצחיק צוחקים. שנעים מתרככים.
כמה מאיתנו באמת מסוגלים להיות תחת ידיים של אחר בלי לוותר על עצמנו לחלוטין?