בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

tag

פירורים

בואו נסכם על חוקי העברית.
גוף ראשון- זו אני. גוף שלישי- זו לא אני.
אם זה סיפור אז זה רק סיפור, זה לא קשור אליי אני רק מנצלת את הבמה כדי לפרסם.
והציורים לא שלי אני רק מעלה מה שאהבתי ומוסיף לפוסט
לפני 4 ימים. יום חמישי, 18 ביוני 2026 בשעה 13:34

איך הוא אוהב ללכת איתה למסיבות! הוא אוהב לראות איך היא משוחררת כשהיא קצת שיכורה, איך היא רוקדת כמו ילדה ונהנית מהמוזיקה, ואיך מתחילים איתה אבל כשהערב היא איתו. הוא כל כך אוהב את השלב במסיבה שהם מוצאים לעצמם פינה לסשן קטן והיא מתרכזת בו, גם אם זה כדי להכאיב לו הוא שמח לכאוב בשבילה. הוא אוהב לראות איך חלק מהחוגגים מעיפים בהם מבטים מקנאים והיא פורחת מול הקהל. הוא יודע שעם חלק מהפרטנרים שלה היא גם מזדיינת במסיבות, אבל הוא עשיר - שמח בחלקו. אז כמובן שכשהיא הציעה שילכו למסיבה בסופ השבוע הזה, הוא מיהר וקנה כרטיסים.

 

הוא עוד לא גמר השבוע, הוא מניח שהיא מחכה עם זה למסיבה. זה לא מפריע לו בכלל, רק מוסיף לריגוש והציפייה מהערב. יום שישי מגיע והוא דלוק ודרוך ומוכן. הוא מחכה לה בסלון לבוש מכנסי ג'ינס שחורים ורתמת העור שהיא אוהבת על החזה, הוא על הברכיים כמובן כדי שלא ימהר אותה כשהיא מתארגנת לצאת, ולידו התיק שלהם עם אביזרים שבהם הוא מקווה שתשתמש שם.

 

בנסיעה הם שומעים מוזיקה, שרים ושותים קוקטיילים. הוא רואה את הסומק מתגנב ללחיים שלה וכבר נדלק מהמחשבות על מה תרצה לעשות בו שם. היא אמרה משהו על איך שבא לה להזדיין אבל הוא יודע שאת זה היא לא עושה איתו שם. אולי כשיחזרו הביתה הוא תוהה. 

הם מגיעים והיא נכנסת איתו יד ביד. הם עושים סיבוב קטן במועדון, ברחבה ובפינות הישיבה, הם פוגשים חברה שלה במרפסת והיא מאפשרת לו לרדת על הברכיים ולהיאחז ברגלה בזמן השיחה. לאחר כמה דקות היא מנשקת אותו מולה, מוציאה את הקולר מהתיק וסוגרת אותו על צווארו. היא מסמנת לו לקום ולוקחת את הרצועה בידה בדרך חזרה לרחבת הריקודים. הוא כל כך גאה ומרגיש שכולם יודעים מסביב שהוא שלה. 

כשהם מגיעים לרחבה הוא רואה אותו. היזיז שלה, זה שהוא שונא. גבר גבוה ורחב עם זין ענק ומוח קטן. הוא רגיל לראות אותו רק כשהוא יוצא מיוזע מחדר האורחים שלהם, אחרי שהיא סופסוף מפסיקה לגנוח ומחכה לו שיבוא לקחת אותה לאמבטיה שהכין לה. האיש הזה מנופף להם לשלום, ולא נראה שהיא מופתעת. היא מלטפת לו את הראש וניגשת אל היזיז ההוא ומנשקת אותו בעוד הוא נגרר אחרי הרצועה שפתאום כבדה על צווארו. 

הם מגיעים לחדר השקוף כשהיזיז הזה ממשש את כל גופה בלי בושה. הוא מרגיש את המחנק בגרונו כשהוא מסתכל עליה מתנשקת ומתגפפת ככה. היזיז מושך אותה אל המיטה שבמרכז החדר והיא מסתובבת אליו בחיוך. ''טוב חמוד אמרתי לך שבא לי להזדיין היום לא?" היא ניגשת אליו ונושקת לשפתיו ברכות בעוד היא משחררת את הרצועה מהקולר כאילו זה הדבר הכי נורמלי בעולם. ''אתה חופשי ללכת אם קשה לך מדי'' היא מגלגלת את הרצועה על ידה ''או שאתה יכול להישאר ולצפות'' היא אומרת ומחווה בראשה לעבר קיר הזכוכית מאחוריו עמדו כבר כחמישה אנשים והביטו פנימה בסקרנות. 

הוא נותר נטוע במקומו ומסתכל עליה ניגשת אל המיטה בשני צעדים בוטחים. מרגיש כאילו גופו בגד בו ואינו מסוגל להניע שריר או לעקור את עיניו מהמראה המקולל שמולו. הוא רואה את האידיוט הזה מפשיט אותה משמלתה, והיא שמביטה לאחור ורואה אותו עומד שם - מחייכת אליו בעידוד וזורקת אליו את השמלה. זו נוחתת לרגליו כיוון שהוא לא מצליח לזוז.

הוא משפיל את עיניו אל השמלה על הרצפה.  ''למה זה כל כך מפתיע אותי? הרי היא עשתה את זה מליון פעמים'' הוא מתחיל במחשבות. ''אבל בעבר לא ראית את זה.'' הוא עונה לעצמו ומוסיף ''בעצם אתה לא חייב לראות גם עכשיו, הרי היא אמרה שמותר ללכת'' 

ומיד הוא עונה ''אבל מותר לי גם להישאר והיא כל כך יפה כשהיא נהנית, ומה? כל אלה יראו אותה ואני לא? הם גם ראו אותי נכנס איתה, עם הקולר, כולם ראו אותנו יחד, ועכשיו אני אצא בבושת פנים כשהיא עם גבר אחר?" הוא מתחבט במחשבות ולא מרים את מבטו עד שהוא מתחיל לשמוע גניחות ממלאות את החדר ומעירות אותו מהטראנס בו שקע. הוא מרים את השמלה בידיו ונאחז בה כמו בחבל הצלה כשהוא מסתכל על המחזה במרכז החדר (או מרכז עולמו כרגע). 

''אוח האידיוט הזה מזיין אותה בדוגי, איך הוא לא יודע שהיא לא אוהבת את זה?'' הוא מסתכל בכעס ואז מבין ''אולי רק איתי היא לא אוהבת את זה. כמו שאיתי היא לא שוכבת במסיבות.''  ''וואו איך שהוא מרים אותה ככה, הלוואי שהייתי מסוגל לזה. ולגרום לה להאיר ככה.'' המחשבות שוטפות אותו כשהוא צופה בהם ובלי לשים לב המראות המרגשים והבושה השוטפת מתבטאים במכנסיו. חלק מהצופים מעבר לקיר נכנסים ונעמדי לצידו בשולי החדר ואת מקומם מעבר לקיר תופסים אחרים.

 ''מי מהם יודע שאני שלה?" הוא תוהה לעצמו. ''כמה מהם מרחמים עליי עכשיו כשהם רואים אותה איתו?'' הוא מרגיש את בד המכנסיים נמתח והיא מעיפה אליו מבט ונראה שהיא מהנהנת לו לאישור. הוא מבין שהיא מרשה לו לאונן אבל האם הוא רוצה בכלל? ברור שלראות אותה ככה מדליק אותו. ואפילו העובדה שגבר אחר מספק אותו מדליקה אותו תמיד.

אבל ככה? מול כולם? לא רק שיראו את הגבר הזה מזיין את בת הזוג שלו, גם יראו שזה מדליק אותו? שיראו אותו נוגע בעצמו? הוא בוחר להתאפק. אולי הם לא חלק מהצופים שראו שהוא שלה קודם לכן. אולי הוא יכול להשתלב בקהל ולצפות במצב כאחד מהם. אולי לא כאחד מהם אבל לא למשוך עוד תשומת לב מהם ולא להראות איך זה משפיע עליו. הוא יודע שהוא קצת עובד על עצמו אבל מנסה לקחת צעד אחורה הרחק מהמופע המחשמל שמולו.

היא משנה תנוחה ורואה אותו מתחבא אבל לא מסיט את המבט אז היא אומרת בקול ''ארצה'' והוא בתגובה מיידית נופל על ברכיו. הצופים שסביבו מגחכים מעט ומתרחקים ממנו צעד קטן כך שהוא שוב נפרד מהם. הוא מבין שעליו לשחרר מהניסיון להיטמע בקהל או להיראות חזק ולא מושפע מהמצב. ההשפלה במצב משתלטת עליו הוא מסמיק עד קצות האוזניים ומרגיש טפטוף מתחיל מהזין. הם מסתכלים עליו בתערובת פרצופים חלקם מרחמים חלקם מגחכים חלקם לא מביטים בו כלל אלא רק בה כי היא ממשיכה ונהנית עם היזיז שלה. 

הוא מבין שהיא לקחה ממנו גם את השליטה הזו, היא בחרה להבדיל אותו מהקהל וכמו משכה מידו את עלה התאנה האחרון שהגן עליו, אם כך הוא יצלול לתוך ההשפלה השוטפת אותו וישחרר את המחסומים. הוא מנסה לתפוס את מבטה לאישור בעודו מפשיל את מכנסיו ולוקח את איברו בידו, אבל היא עסוקה בעצמה ולא מתייחסת יותר. הוא מתחיל לאונן על המצב, על בת הזוג שלו שמזדיינת מולו עם גבר אחר, על ההשפלה בכך שהוא צופה בה, על ההשפלה בכך שכולם יודעים שהוא שם, אפילו על ההשפלה בכך שהם רואים אותו נדלק מזה.

הוא נזהר לא לגמור בלי אישור ומחכה כל כך שיסיימו כבר מצד שני לא מסוגל להתנתק מהמופע. המצב כל כך אבסורדי שהוא מאבד אחיזה במציאות. האם אי פעם היא הייתה שלו? האם תמיד רק צפה בה? האם נועד רק לקנא לה? לאונן בעצמו בעוד היא מסופקת מגבר אחר? הוא נאלץ לעצור את ידו מספר פעמים כדי לא לגמור וצופה בה עד שהוא שומע את השקט שהוא מכיר שמסמל שהיא גומרת. הוא רואה את היזיז יוצא ממנה ולאחר סימן ממנה משפריץ על הרצפה שלמרגלות המיטה עליה הזדיינו. 

כשהגבר הזה מתרחק, הוא מנסה לתפוס את מבטה מרחוק לקבל אישור לגמור אבל לא מצליח. הוא ניגש אליה נבוך עם הזין ביד אחת והשמלה שלה באחרת, מדדה לכיוונה עם המכנסיים מופשלים. ''אפשר?" הוא שואל במבוכה והיא עונה בחיוך ''כן, אבל רק פה'' ומצביעה על השאריות שהשאיר היזיז שלה על הרצפה. הוא מושיט לה את שמלתה בכניעה ומסתובב לכיוון מבולבל, מנסה לכוון לשם את הזין כשהוא מאונן אבל היא רק אומרת ''לא, ארצה''.

הוא רוצה לציית אבל מרגיש רתיעה חזקה מלשבת בתוך שרידי הטקס בו צפה לפני רגע. לבסוף הרצון לציית יחד עם הצורך העז לפורקן מכריעים את ההתלבטות והוא כורע בתוך נוזל הזרע של הגבר הזה וכמעט מיד משפריץ את זרעו שלו על הרצפה לידו. 

הוא מביט בה מסכן ממקומו על הרצפה, ברכיו מרוחות בזרעו של אחר. היא לובשת את השמלה שלה, מושיטה אליו את ידה בהזמנה והוא ממהר לקחת אותה ולהצטרף אליה לחיבוק על המיטה.

''איך היה לך להסתכל מהקהל?'' היא פותחת ואז-

אה סבלת? אוף חמוד שלי חשבתי שתהנה. כמה פעמים כבר יוצא לך לראות אותי גומרת ככה? לא ראית איך נהניתי? 

אה כן ראית, אז לא נהנית לראות את זה? ראיתי איך טפטפת, לא לשקר לי. 

אז כן נהנית? אז מה אומרים חמוד? 

כן, תודה נכון. כל הכבוד

עכשיו לך תביא לי מים בבקשה הגניחות ייבשו לי את הפה

 

הוא מגיש לה את המים ומחבק אותה במיטה, מתקרקע, זוכר שהוא שלה

והיא שלו. 

 

לפני שבועיים. יום רביעי, 3 ביוני 2026 בשעה 12:51

כן אתם מקבלים פה שיחה אמיתית בשמות מצונזרים כי הוא אמר שזה מעולה ושווה פוסט אז החלטתי לשתף אתכם. 

 

****: שימי לב שיש בעיה עם רכבות, הפגנה של החרדים.

טאג: הגעתי כבר.

***: סליחה שלא הגבתי. החרדים הרסו לי

ועוד רבע שעה חברים מגיעים אליי. מארגן הכל עכשיו...

טאג: הרסו לך?

טאג: רבע שעה 🤔

***: את הדרך הביתה. תוכניות לדבר איתך מהרכבת

טאג: איפה אתה? מה נשאר לארגן?

****: בחדר

כיבוד, מפת שולחן...

טאג: הממ

אוי זה קצת הרבה עבודה

טוב תמהר.

****: כן

טאג: תתחיל לגעת בעצמך **

טאג: יש לך חומר סיכה כלשהו?

מותר לך

****: כן טאג

טאג: צלם לי

התחלת נכון?

כי אין לך זמן

****: כן

טאג: תכף מגיעים חברים

ודפיקה בדלת

על מה אתה חושב?

****: עלייך

טאג: כי אני חושבת על חברים שלך תופסים אותך

חח

טאג: עליי? 

על זה שאני אמרתי לך לאונן? על זה שאני איתך בשיחה?

****: שניהם

ועל מה עוד את מתכננת

כי אני לא יודע

ובטוח שיש

טאג: מתי היית פעם אחרונה בבני ברק?

***": שנים

טאג: אתה יודע שחרדים הם 13% מאוכלוסיית המדינה?

****: את מנסה להקשות עליי?

טאג: הציבור החרדי מתחלק באופן כמעט שווה לשלושה זרמים מרכזיים: חסידים (כ-34%), ליטאים (כ-32%) וספרדים (כ-34%).

טאג: אתה נהנה?

****: כן טאג

טאג: ידעת שהמגזר החרדי מוביל בעשייה התנדבותית בישראל?

****: חחח לא

טאג: נשים חרדיות רבות הן המפרנסות העיקריות במשפחה ומשתלבות במגוון תעשיות (בעיקר בהייטק, חינוך ומנהל). אחוז התעסוקה בקרב נשים חרדיות גבוה במיוחד ועומד סביב 81%.

****: ביקשת עובדות מקלוד?

טאג: כן. אז מה?

****: זה חמוד

טאג: מעדיף לדבר ישירות איתו?

****: לא טאג

טאג: פעם הבאה אשלח אותך לאונן עם קלוד

במקום להעביר לך מה שאני בוחרת לשיחה

טאג: ** אנחנו ממהרים

תכף מגיעים חברים

לחץ?

****: הממממ

טאג: יעזור אם אספר לך שאני כבר גמרתי היום?

****: מממממ

טאג: לא אל תגמור

****: לא אגמור בלי אישור

אעדכן כשאהיה קרוב

טאג: פעם שעברה זה היה הרבה יותר מהר. 

אני לא מספיק מדליקה אותך? כי אני מדברת על חרדים?

הפריעו לך ברכבת מסכן

ולא יכולת לדבר איתי

אבל הנה אתה מדבר איתי עכשיו

אז לא להתבאס

****: תודה טאג

טאג: בתכלס

הרווחת מזה

נכון?

****: כן טאג

טאג: היית מעדיף שיחה ברכבת או את השיחה הזו?

****: את זאת טאג

טאג: אז לא רק לי תודה

למי תודה?

****: תודה לחרדים

****: אני קרוב

טאג: יופי

עוד קצת

****: כן טאג

טאג: אני רוצה שתהרוס

אתה יכול לבד?

****: ברור

טאג: אם זה לא בטוח להרוס אני מעדיפה שלא תגמור בכלל כמובן

**** הרסתי טאג

טאג: יופי

עוד משהו שהחרדים הרסו לך היום 😇

לפני חודשיים. יום רביעי, 25 במרץ 2026 בשעה 2:22

לפני שלושה חודשים. יום רביעי, 18 במרץ 2026 בשעה 2:03

כשאתם מדברים על גבולות והוא שואל אם את מכירה את שיטת הרמזור

- אבל את סוויפטית🤷🏼‍♀️

 

 

( I ask the traffic lights if it'll be all right

They say, "I don't know )

 

 

לפני חמישה חודשים. יום רביעי, 7 בינואר 2026 בשעה 13:04

סיפור זה הוא פרק המשך של 'קלישאה 1 - ראיון'

 

היא מגיעה למשרד לבושה כפי שדרש ממנה. חולצה לבנה מכופתרת שקצת צמודה מדי לטעמה, בהינתן שנאלצה לוותר על החזייה. כבר בדרך למשרד שמה לב למבטים... חצאית עפרון צמודה וגרביונים שחורים שקופים.  היא מתיישבת בעמדה שלה ומתחילה לעבור על מחברת החפיפה שהשאירה לה קודמתה בתפקיד. חושבת אולי מה שהיה אתמול ב''ראיון'' היה סוג של מס כניסה כדי לקבל את התפקיד. אולי חוקי הלבוש המוזרים האלה יספקו אותו. אבל הוא מגיע בצהריים למשרד ומיד קורא לה לחדרו. 

 

היא נכנסת ומשאירה את הדלת פתוחה כאילו זו תגן עליה. ''תסגרי את הדלת'' הוא אומר בטון משועמם, ''זה ייחוד'' היא ממלמלת בשקט אבל הוא שומע בכל זאת וצוחק, ''את עדיין מבולבלת מאי?" משמע השם החדש שלה מעביר בה שוק כאילו קיבלה מכת חשמל. כאילו פושטים ממנה את תמר של העולם בחוץ ומלבישים אותה בדמות חדשה בנוסף לתלבושת החשופה שעליה. הוא ניגש אליה מחייך ומלטף את שערה, ''התלבשת יפה חמודה, את זוכרת למה את פה?" ''כן אדוני'' היא עונה. הוא ממתין בשקט בסבלנות שתמשיך היא מבינה את זה ומוסיפה ''אני כאן לכל מה שתצטרך'' הוא מהנהן לאישור ומניח יד על כתפה, היא מבינה את הסימן ויורדת על ברכיה.

 

בימים הבאים הוא מתייחס אליה בכבוד והוא נעים לה. הוא צוחק איתה מדי פעם, מחמיא לה על עבודה טובה שהיא עושה גם אם המחמאה מגיעה בצורה של צביטה בטוסיק. היא מעריכה אותו- הוא נראה טוב, מריח טוב, היא נמשכת אליו ואפילו הזין שלו מוצא חן בעיניה והטעם גם לא רע.

יום אחד כשהיא נכנסת הוא לא מסמן לה לרדת על ברכיה אלא משכיב אותה על השולחן שלו. בשלב זה היא רוצה את זה, חיכתה לזה כבר מהיום הראשון. היא נהנית מהמפגשים שלהם ומרטיבה מהם. היא רוצה להרגיש אותו ואם היא כבר מטפלת ברצונות שלו ובצרכים שלו למה שלא תהנה מזה גם היא?  אבל היא לא נהנית, הסקס שלהם קר ומרוחק והיא מרגישה כאילו הוא רק מסמן בעלות על עוד חלק בגוף שלה.

 

הימים במשרד עוברים והיא מקפידה לא להפעיל מזגן חזק מדי כדי שלא יזדקרו לה הפטמות.גם כך היא כבר רואה עובדים נועצים בה מבטים רעבים ומתכווצת קצת בפחד אבל גם מרגישה גאווה מסויימת על איך היא מושכת אותם כל כך.  בינתיים היא מתרגלת לזה שהבוס קורא לה למשרד שלו ומורה לה למצוץ לו את הזין. לעיתים רחוקות הוא גם מזיין אותה אבל תמיד בדוגי ואלה תמיד מפגשים קצרים יותר, כאילו צריך היה לפרוק אגרסיות. היא חושבת שזה הסוד שלהם ולא אומרת על זה כלום, היא מניחה שמדובר בנושא של כוח עבורו. הוא דורש ממנה שבאופן קבוע כשהיא נכנסת למשרד שלו, תרים את החצאית עד למעלה. להישאר בגרביונים ועקבים, גם אם נכנסה למטרות עבודה בלבד. שתהיה יפה בשבילו לעין וגם נוחה יותר לשימוש אם ירצה. היא לומדת בדיוק איך הוא אוהב את המציצות שלו, איזה חלק נעים לו שהיא מלקקת ומתי השיניים שלה קרובות מדי וזה מסוכן. 

 

יום אחד היא נכנסת למשרד שלו ומרימה באוטומט את החצאית כפי שהתרגלה. כשהיא מרימה את המבט היא רואה את הבחור שקרץ לה ביום הראשון יושב מול הבוס ומחייך אליה. הבוס לא נלחץ בכלל, נראה שזה נורמלי בשבילו לחלוטין. ''היום גם עמית ישתמש בך'' הוא אומר בנונשלנט. 

היא בשוק. אבל היא מחבבת את עמית, איך תוכל להסתכל לו מחר בעיניים? למה הבוס סיפר לו על השגרה שלהם בכלל? הוא מסכן את כל מה שהיא בנתה פה. עמית תמיד היה צוחק איתה בהפסקות הקפה שלה, מדבר בנימוס כשהיה צריך להיעזר בה בעבודות המשרד. עמית היה מתאמן בחדר הכושר של הבניין בסוף כל יום עבודה ומשתף אותה במשקלים שהיה מרים. והיא מרגישה דגדוג קל מתגבר במפשעתה. היא גם חוששת להגיד לבוס לא - אחרי כל מה שעשתה, מה כבר ההבדל? ואם עמית יודע על המפגשים שלהם כנראה יכעס אם היא תסרב. אז היא בולעת את רוקה ומורידה תחתונים. 

 

הבוס מהנהן לאישור ועמית קם ממושבו, נלהב, וניגש אליה בצעד בוטח. הוא מושיט את ידו לאסוף את התחתונים שבידה ומכניס אותם לכיס מכנסיו - ''את לא צריכה אותם כאן'' מפטיר ומחליק את ידו על ישבנה השמאלי, חופן אותו בעוד הבוס ניגש אליה גם הוא. ''קדימה, את מסוגלת'' הוא אומר בעידוד ולוחץ בידו על כתפה עד שהיא יורדת על ברכיה מול מפשעתו של עמית. עמית מחייך ומפשיל את מכנסיו, מאפשר לה להתחיל ללקק את הזין שלו שעמד כבר מרגע שהתפשטה בכניסה לחדר. 

 

כעבור דקה קצרה עמית מואס בפיה ומרים אותה באוויר כאילו הייתה אחד המתקנים בחדר הכושר שכל כך אהב. הוא מפשק את רגליה ומוריד את מפשעתה עליו. היא נרתעת מהחדירה המהירה ומהקצב בו השתנה מצבה ומעמדה במשרד אבל לא מוחה בקול, רק מנסה לעכל את כל מה שקורה ולהכיל את איברו של עמית מבלי להרעיש יותר מדי, חוששת שמישהו ישמע מבחוץ מה קורה מאחורי הדלת. בצורה זו כשהיא מפושקת באוויר היא מרגישה כמו צעצוע קטן בידיו של עמית ולאחר כמה דקות נוספות הוא גומר בתוכה בחיוך שקט ומניח אותה על השולחן. הוא עדיין מחייך אליה ומתיילס אליה כחבר, מגיש לה נייר לנקות את עצמה והיחס מבלבל אותה אבל היא מקבלת אותו בתודה.

 

בימים הבאים היא משלבת בין המציצות המושקעות לבוס לבין המקרים בהם עמית קורא לה למשרד שלו ושם מרים אותה ומשתמש בה. זה אפילו לא מרגיש כמו סקס, החברות שלהם נשארת כשהייתה, בארוחת הצהריים הם מדברים כרגיל עם כולם ואז כשהיא אצלו במשרד הוא לוקח ממנה את התחתונים ומרים אותה עליו, כמה פעמים מעלה ומטה גומר בתוכה ומשחרר אותה כמו הייתה שלוחה משופרת של ידו לאוננות. אחרי שלושה או ארבעה זוגות תחתונים שאיבדה למעמקי המגירה של עמית למדה תמר להגיע למשרד בלי תחתונים כפי שהייתה מגיעה ללא חזייה.

 

לפני חמישה חודשים. יום שלישי, 6 בינואר 2026 בשעה 5:49

תמר מגיעה לראיון עבודה. היא מזכירה מקצועית, ומגיעה להרשים בלבוש מחוייט וחיוך קבוע על הפנים. היא מציגה את עצמה ושומעת על מטרות החברה והשיחה עם המנהל מתקרבת לסיומה.  "חשוב שתברכי כל לקוח ועובד שנכנס. הם צריכים לדעת שאת פה בשבילם" הוא מביט בה בחיוך והיא חושבת שרואה גם תשוקה בעיניו אבל משתדלת להתעלם ממנה.  ''שאני.. פה? בשבילם?" המבט שלו ונוסח הדברים גורמים לה להרגיש קצת לא בנוח. חוזרת אחרי המשפט האחרון שלו בהיסוס כאילו מנסה להבין למה הוא מתכוון. ''כמובן שאקפיד על ייצוגיות מכובדת במשרד.'' היא מוסיפה בתקווה שזה יבהיר לו איפה היא עומדת.  "יפה . אני שמח שאת מבינה את התפקיד ו...החשיבות שלך למשרד." הוא עונה כאילו זה מבהיר לה את מה שלא הבינה. הבוס מתרומם מהכיסא ושם את ידיו בכיסיי המכנס. נראה שהוא מרגיש חזק מולה. "בואי ואראה לך את המשרד"

היא נעמדת ומיישרת את החצאית הצמודה שהגיעה איתה לראיון. אמא אמרה לה שהיא צמודה מדי אבל היא חשבה שהיא מגזימה.  עכשיו הרגישה קצת לחוצה בתוך הבד. היא ניגשת ללכת אחריו כשהוא לוקח אותה לסיור במשרד. הבושם שלו מריח טוב והוא פותח עבורה את הדלתות. אחד העובדים מהם מרים את הראש מהמסך, מסתכל עליה בחיוך, וקורץ כאילו יש להם סוד משותף. הסיור ממשיך והבוס מגיע לאזור המטבח וחזרה לקבלה. "כאן יהיה השולחן שלך. כשכל לקוח נכנס חשוב שתקומי לכבודו, תלחצי את ידו ותשאלי איך אפשר לעזור לו. ברור?"

''כלומר, להציע לו קפה?" היא מבררת.

"אם הוא יבקש - כן. אבל את לא מציעה כלום. רק מסבירה להם איפה לחכות"  הוא מניח את ידו על כתפה "ואומרת להם שאת כאן עבור כל דבר שיצטרכו" היד על הכתף מרגישה לה כבדה. היא מרגישה צורך לשבת, במקום זה היא רק עונה ''כן''.

 

"נחזור למשרד ונדון בכל הדברים האחרונים לפני שתתחילי לעבוד כאן מחר" הוא מוביל אותה חזרה למשרד, מציע לה כיסא לשבת, אבל נשאר לעמוד קצת לידה. מעליה. היא מביטה מעלה אליו, למה הוא נשאר פה? מה הוא עושה? מה יעשה? היא נזהרת לא להגיד משהו שרק יפגע בה, לכן היא שותקת.  "את יודעת תמר, את תקבלי כאן את המשכורת הגבוהה ביותר שהייתה לך עד היום. כי אנחנו מכבדים את העובדים שלנו ורוצים בטובתם" הוא נוגע שוב בכתף שלה. "אבל חשבתי לבקש ממך דבר אחד. אם זה בסדר כמובן".  ''בטח'' היא עונה מיד, ''מה זה?'' הוא צועד מאחוריה ונוגע גם בכתף השנייה "אני יודע שזה יישמע קצת מוזר. אבל השם שלך..".  ''כן?'' היא מגיבה, מופתעת - זה לא מה שציפתה. "האם תסכימי שניתן לך כאן שם אחר? השם תמר פשוט מרגיש לי לא מתאים. דתי מעט''. ''דתי?'' היא חוזרת אחריו שוב, ''לא שמעתי את זה מעולם, אבל בסדר, בשביל המשכורת הזו אתה יכול לקרוא לי איך שתרצה'' היא צוחקת, מקווה שזו התשובה שרצה. היא מרגישה את האחיזה שלו בכתפיים שלה מתחזקת כשהוא צוחק בעצמו, ואז משחרר. הוא מתיישב מולה על השולחן קרוב אליה. עדיין מעליה.

 

''אז איך רצית לקרוא לי?'' 

"אני רוצה לקרוא לך מאי. כאן במשרד את הפנים שלנו והפנים שלנו זקוקות לשם מכבד ורציני יותר. כאן יש לך תפקיד" היא מהנהנת בכובד ראש. "מאי. את צריכה להבין שמעכשיו את שייכת למשרד. וכאן יש חוקים שמייצגים אותנו. וחלק מהם הוא הלבוש".

''הלבוש? חשבתי שהתלבשתי מכובד מספיק'' היא עונה בעצב. "שקט מאי. אני מדבר" הוא משתיק אותה ללא כעס, בסמכותיות.  "ממחר את מגיעה לעבודה עם חולצה לבנה ומחוייטת, חצאית שחורה. כמו שהתלבשת היום. אבל את נדרשת להגיע ללא חזייה". הוא מחייך ומביט בה "אנחנו עובדים עם לקוחות שצריכים להרגיש בבית כאן ולדעתי בחזייה יש נוקשות מיותרת.''

''אאאני לא חושבת'' היא מגמגמת, ''אני לא חושבת שזה מקובל לקבוע לי מה ללבוש מתחת לבגדים'' היא עונה, אבל הגוף שלה מגיב בחום מיידי ומביך, נמוך בבטן. ''וגם, אתה מבקש חולצה לבנה אבל אי אפשר חולצה לבנה בלי חזייה, זה לא מקצועי''. הוא מתכופף אליה, מביט בה והיא משתתקת. "מאי....מה התפקיד שלך במשרד?"

''אממ מזכירה?, לענות לטלפונים, להכניס אורחים... אה, כן, להיות פה בשבילכם!". הוא תופס לפתע את הלסת התחתונה שלה "מאי..."          היא שואפת שאיפה חדה, לא אומרת כלום, מביטה מעלה אליו. 

 

''וואי אם הוא לא היה הבוס שלי, הייתי מתחילה איתו מזמן. איך הוא מדליק אותי..'' מחשבות רצות לה בראש בעוד היא מביטה בו מלמטה. ''אבל מה זה הדרישות האלה?? לבוש? מה זה המשרד הזה? ואיך הוא מרשה לעצמו לתפוס אותי ככה??". היא חושבת את כל זה, אבל רק עונה - ''איה''

"מאי. תחשבי טוב לפני שאת עונה....מה...התפקיד...שלך...במשרד שלי?''

''אני כאן לכל דבר שתצטרכו?'' האחיזה נחלשת והוא מחייך "קומי". היא קמה, וכשהגוף שלו קרוב אליה היא שמה לב לבליטה שצומחת לו במכנסיים. "מה השם מהיום?" הוא שואל. ''מאי'' היא עונה מיד. מסתכלת על הבליטה, לא מסתירה את המבט. לפתע יד אחת שלו אוחזת במותניים שלה. היא לא ממש מופתעת, הבינה שזה מגיע. היא מנסה לחשוב מהר אם זה שווה לה את הכסף, אבל הוא חתיך, אז מה אכפת לה בעצם? כדאי, לא? אולי ככה היא גם תתקדם פה. ממשיכה לחשוב אבל בינתיים לא מתרחקת. ידו השנייה עולה לחזה שלה, אוחזת בו בעדינות. "ואיך תתלבשי מעתה?" הוא שואל. ''חולצה לבנה מכופתרת, בלי חזייה, חצאית שחורה צמודה, כמו היום'' היא עונה בלחץ. ''אבל אדוני, הלקוחות.. הם ... יראו.'' היא רוצה לבכות אבל לא זזה.  "מאי לא כאן כדי להפריע. היא כאן כדי לעזור" הוא עונה לה.

היד על החזה גולשת לבין הרגליים שלה, מתחילה לגעת בה. הוא מרגיש שהתחתון רטוב ונדלק ומתעורר כמו חיה "את רואה מאי. הגוף שלך מבין את התפקיד שלך" היא נאנחת ופותחת קצת את הרגליים, לאפשר לו לגעת בה יותר בקלות, ליהנות מהמגע שלו. "גם אם הכבוד המטופש שלך עוד נלחם בזה, כאן את שייכת למשרד" היד שלו אוחזת בין הרגליים שלה ומשפשפת דרך הגרביונים. ''שייכת למשרד'' היא מהדהדת בפחד מעורב בחרמנות. הוא לוקח יד אחת שלה ומניח אותה על הזין שלו דרך המכנס. ובינתיים ממשיך להרטיב אותה. היד שלה הולכת כמעט מעצמה לאבזם החגורה שלו מלטפת אותו על הזין בדרך. היא פותחת אותו ושולחת יד שנייה לעזור עם הרוכסן. "ובמשרד יש לך מקום ומשמעות מאי. לא סתם בחורה. את עוזרת לנו. לי.''

היא נדלקת מהמילים שלו, והמגע שלו נעים לה. הוא חתיך ומריח טוב, והיא רוצה לנשק אותו אבל מפחדת. "ילדה טובה מאי. את רואה שכשאת מבינה את המקום שלך. הכל הרבה יותר שקט וקל" המבט שלה גורם לו לחייך ברשעות, "למטה. עכשיו!" למטה? היא חושבת.

"על הברכיים מאי. הזין שלי מחכה לנשיקה שלך" היא מאוכזבת לנתק את עצמה מהידיים שלו, אבל מתרחקת קצת ויורדת על הברכיים. מורידה לו את המכנסיים, ופותחת פה בחוסר חשק. הוא תופס את הראש שלה ופועל כמו חיה שתפסה את הטרף שלה. הזין שלו נדחק אל פיה החצי פתוח ופותח לה אותו עוד יותר. היא מאוכזבת אחרי שטרח להרטיב אותה כך היא נאלצת לשבת שם כשהמגע היחיד בגופה הוא הידיים החזקות על ראשה והזין הקשה המתדפק על לועה בקצב מתגבר. היא רצתה שיגע בה, היא רצתה להרגיש אותו, להיות איתו. לא ככה. ככה היא מרגישה שהוא רק משתמש בה. היא מדחיקה את האכזבה המוזרה הזו על סקס שבכלל לא צריך לקרות, ומתרכזת בלהרפות את הגרון. היא רק צריכה לסיים עם זה ויש לה עבודה חדשה. הבוס רק מסתכל עליה מלמעלה, נוהם וגומר לה בפה. 

"תשמרי על הכל בפה מאי. את היית טובה.'' 

הוא מתלבש ומושיט לה את כוס המים שלה שנשארה על השולחן. ''נתראה מחר'' הוא מוסיף והיא יוצאת מהמשרד מבולבלת ונבוכה.

 

לפני כחצי שנה. יום שישי, 12 בדצמבר 2025 בשעה 9:52

פונה לעזרת העוקבים שלי

מי שבאמת מכירים את הסיפורים

חושבים ששווה לפרסם משהו במגזין?

אם כן - איזה סיפור? (שימו לב יש להם כותרות, לא הזה עם הככה) 

אשמח לשמוע מכם (רצוי בתגובות אבל מותר גם בהודעה)

 

לפני כחצי שנה. יום שני, 8 בדצמבר 2025 בשעה 16:42

אז הוא סיפר לי שהוא ישן עם חברים בחדר עכשיו, ולכן עלה בכלל הרעיון של לגרום לו לאונן לידם בלילה. זה לא הסתדר ובמקום זה כתבתי את הסיפור על זה. אבל הוא קרא והתלהב מזה שהיה ההשראה. בעקבות כל זה התקיימה היום שיחה כזו:

אני: הם עדיין ישנים? ואם הייתי מבקשת שרק תעמיד אותו קצת בשבילי?
הוא: את יודעת שמה שתבקשי אעשה
אני: אני מבקשת
הוא: נוגע. זה נעים. והוא עומד
אני: מה אתה לובש
הוא: בוקסר וטי־שירט. ההוא שלידי בדיוק התחיל לנחור 😂
אני: מעולה זה ירגיע אותך שהוא לא מתעורר. רואים את היד שלך זזה מתחת לשמיכה?
הוא: אם מסתכלים רואים תזוזה. החדר חשוך. קשה לי להאמין שאם יתעוררו יסתכלו לשם ישר. ואדע לעצור בזמן
אני: אז שלפת אותו כדי לגעת?
הוא: לא, בתוך הבוקסר
אני: אז האוהל מוגבל בגומי. אני רוצה אוהל יפה
הוא: מממממ כן טאגי.

*סרטון חשוך של השמיכה ונחירות ברקע*
אם אצלם מתחת לשמיכה אולי אוכל להוסיף פלאש..
אני: רוצה שיעמיד את השמיכה, שתרגיש את השמיכה מלטפת את הקצה כל פעם שהיד שלך יורדת למטה
הוא: מממממ זה נעים
אני: עוד מעט החברים יקומו
הוא: זה באמת מוסיף.. את כל כך טובה.
אני על הקצה
אני: אז זה זמן טוב לעצור
הוא: אפשר בבקשה להמשיך טאגי? להישאר על הקצה? מתחנן עוד קצת... בבקשה
אני: וואי אתה גורם לי לרצות להחמיר את המצב חחח. אתה לא מפחד?
הוא: לא
אני: אם אתה על הקצה, לא בורחת לך איזו גניחה קטנה?
הוא: לא
אני: אז כן. תקליט לי.
לא ישמעו, הוא נוחר. רצית להחמיר לא?
*הקלטה*

אני: שחררת אותו מהגומי נכון? היד בינו לבין השמיכה. אתה עדיין רוצה להחמיר?
הוא: זה הדליק אותי ממש. כמעט הרסתי מלעשות את זה והייתי צריך לרגע להזיז את השמיכה כי גם המגע שלה היה טו מאץ'
אני: יופי אז תוציא את היד. תתפוס אותו ותמשיך לאג'ג'. מעל השמיכה. תרגיש את הבד עוטף אותך
הוא: וואו... זה נעים
אני: ואם מישהו מסתכל עכשיו בטעות, הוא לא רואה רק תנועה — הוא רואה בדיוק מה אתה עושה. היד זזה על הזין העטוף בבד
הוא: אני גם מזיז את האגן כנגד התנועה
אני: מסוגל להרטיב קצת? אבל עדיין מבחוץ
הוא: מה זה אומר?
אני: זה אומר שאתה יורק קצת על היד (בשקט) ואת מה שיש מורח על השמיכה בחלק שהכי למעלה. שם תרגיש את הבד הרטוב
הוא: בוצע
אני: אם תרטיב מספיק תרגיש כאילו השמיכה מוצצת לך חח. ואם תרטיב מספיק תשאיר עיגול רטוב למנקה
הוא: אוי פאק זה נעים

אני: אולי הוא לא רואה כי חושך, אבל אתה חושב שהוא הרגיש קצת מהתנועה?
הוא: אני לא יודע
אני: אתה מזיז את האגן, אתה חושב שהמיטה זזה קצת איתך?
הוא: עכשיו שינה תנוחה והפסיק לנחור. נלחצתי.
אני: הוא בטח חושב שאתה מתהפך מלא בלילה. חחח או שהוא יודע מה אתה עושה. כמו טינאייג'ר עם זקפת בוקר, לא יכול להתאפק. מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר? מאונן מתחת לשמיכה מול חברים שלך 😊
הוא: מממממ.
(זו גניחה שברחה ולא הייתה כל כך שקטה)
אני: חחחחחח. מעולה. חזר לנחור?
הוא: כן טאגי
אני: כמה אתה סומך על החושך בחדר?
הוא: כמה שתרצי שאסמוך טאגי
אני: אני רוצה שתוריד את השמיכה
הוא: ירדה. הזין בחוץ
אני: תרטיב שוב את היד ותמרח את זה על עצמך
הוא: ממממ
אני: ואז תעזוב את היד
הוא: כמעט הרסתי
אני: תנשוף קצת רוח מרחוק. מרגיש חשוף? זה מדגיש לנו בראש כמה אנחנו חשופים. רוח על העור.

אני: מה הם רואים אם הם פותחים עיניים עכשיו?
הוא: הם רואים אותי מאונן עם זין בחוץ טאגי
אני: מעניין על מה הם היו חושבים שאתה חושב. אם זה היה פורנו היית הולך למקלחת. אבל לעשות את זה ככה מולם? מה עובר לו בראש? למה הוא משתף אותנו בפנטזיות המיניות הסוטות שלו? הוא חשב עלינו? הוא הסתכל עלינו כשהוא מאונן? אולי הסתכל כי זה מדליק אותו. אולי הסתכל כדי לוודא שלא נתעורר. התוצאה זהה.
הוא: למה זה מדליק אותי כל כך מה שאת כותבת...
אני: כי אתה מתבייש. מה הם יחשבו אם הם יראו. אני: אם הייתי יכולה הייתי אומרת לך לקום. אבל אני באמת חוששת בשבילך שמשהו יקרה.

אבל אני חושבת שאין לי עוד איך להחמיר את מה שקורה בלי להגזים. רק לתת לך עוד ליהנות... אז אני אלך להתארגן עכשיו ואתה תתחיל להרגיע
הוא: בבקשה תישארי, מתחנן לעוד קצת זמן טאגי
אני: לא. היה מספיק. ואתה צריך להתכסות ולהירגע.
לעזוב את הזין ילד. אנחנו לא נוגעים שם בציבור 😉 זה הגוף הפרטי שלנו.
הוא: אחד התעורר
אני: שמחה שבסוף הטיימינג היה מושלם למרות שהתחננת חחח

 

לפני כחצי שנה. יום ראשון, 7 בדצמבר 2025 בשעה 15:13

איך היא אוהבת לגרום לו להרגיש כמו טינאייג'ר מבוייש. להדליק אותו לנשק אותו בלהט להעמיד לו את הזין ולקחת לו את כל האוויר דווקא כשההורים שלו עומדים לבקר. להשאיר לו שריטה אחת לא מוגזמת אבל ברורה על כל הגב דווקא כשהוא הולך לים עם חברים, לא סימני שיניים או היקי מיני מדי רק שריטה שיכול היה לקבל בכל מקום אחר אבל כולם ישאלו את עצמם והוא לא יגיד כלום.

 

השבוע הוא בבסיס במילואים. מתגעגע אליה מאוד כמובן אבל רגוע סך הכל, בכל זאת הוא גמר איתה בשבת כשהיה בבית. הוא מחכה להודעה ממנה בערב כי עבד קשה עם כולם כל היום. אחד החברים במקלחת ואחד כבר נרדם. בתשע היא עונה סוף־סוף, חזרה מהאפי האוור עם חברה, היא אוהבת לצאת כשהוא לא נמצא כדי לא להרגיש לבד בבית. ''איפה אתה?" היא שואלת, שאלה שהפכה אצלו לטריגר זה מכבר. הוא אוהב להתכתב איתה כשהיא חוזרת הביתה מבוסמת ובמצב רוח שטותי וברור מהשאלה שלה שבא לה לשחק. ''אני במיטה העליונה בחדר'' הוא עונה לה, מצטער על חוסר הפרטיות בבסיס. ''מעניין'' היא עונה ומלחיצה אותו מעט.

 

''איך היה עם נועה?" הוא מנסה לשנות נושא כדי לא להיסחף למשהו שישאיר אותו מתוסכל ללא אפשרויות. הוא מדמיין את החיוך שלה מעבר לקו כשהיא לוקחת את הזמן לפני שהיא עונה. ''שחק איתי קצת'' הוא מקבל הודעה/טיז/הוראה לא ברורה. ''מה לעשות?" הוא שואל בחשש קל. ''תאג'ג' קצת בשבילי'' היא מסבירה. הוא מקבל את גזר הדין ומתחיל לרדת בסולם מהמיטה לכיוון חדר השירותים. הוא יודע שהיא לא תיתן לו לגמור כל כך קרוב לגמירה הקודמת שלו. מבין שהמשחק הזה נועד אך ורק לצורך הבידור שלה, אבל שמח לשעשע אותה תמיד.

 

''לאן נעלמת?" מופיע על המסך והוא ממהר להקליד ''בדרך לשירותים, שנייה..." אבל נעצר באמצע הצעד כשהוא רואה שהיא הגיבה באימוג'י 👎 על ההודעה האחרונה. ''לא לשירותים תישאר במיטה'' היא מבהירה לו. ''אבל, '' הוא מתחיל להקליד ומוחק. לא יודע מה לענות על זה. ''חשבתי שרצית שאגע בעצמי..'' הוא מנסה לברר והיא עונה ''נכון, במיטה''. אולי היא לא הבינה שיש פה עוד אנשים הוא מקווה אבל אז היא מוסיפה ''הם ישנים מאמי, תתכסה בשמיכה ואתה במיטה למעלה אף אחד לא ישים לב''.

 

הוא מסמיק כל כך, הלב דופק בכוח. הוא חוזר למיטה ומתכסה בשמיכה, מכניס יד למכנסיים ולא מעז להזיז אותה בכלל. ''אני מפחד מלכתי'' הוא מנסה והיא עונה ''אני יודעת, זה ממש חמוד''. ''חושך, נכון?" היא מנסה לעזור לו. ''מה כבר יראו? בליטה בשמיכה? אתה רק גוש שחור ברקע'' הוא מתחיל להזיז את היד מעלה מטה ממש לאט אבל הזין שלו מגיב מהר. הדופק הגבוה וההוראה הישירה ממנה עוזרים.

 

''יותר מהר'' מגיעה הודעה כאילו היא שם צופה בו. ''המיטה תחרוק'' הוא מתרץ אבל מגביר מעט את הקצב רק כדי להרגיש כאילו עמד במשימה. ''אוח כן מאמי תחרוק בשבילי'' היא כותבת לו והמשפט הזה מדליק אותו כל כך. איך הוא רוצה לעשות הכל בשבילה. הוא מדמיין אותה בבית נוגעת בעצמה למחשבה עליו שם בבסיס הקר. מרוב ריגוש וכשהוא מנסה לשמור על יציבות מקסימלית הוא מצליח להקליד רק ''כן'' כשהוא מגביר את הקצב רק טיפה ושומע חריקה קלה ראשונה.

 

''תכסה את הראש בשמיכה מאמי. כמו ילד שקורא עם הפנס'' הוא מפסיק לחשוב ומבצע. מה זה משנה רואים רק גוש שחור נכון? ''אתה מכוסה טוב לא לדאוג. אף אחד לא רואה אותך אתה מסתתר. כמו ילד שמגלה אוננות לראשונה. אין פרטיות או זמן טוב. מאוננים איפה ומתי שאפשר.'' היא כותבת הרבה והוא מבין שהיא מתקרבת לשיא שלה. הוא ממשיך לשפשף בקצב הכי מהיר שהוא יכול מבלי לעורר חריקות נוספות מהמיטה. הוא שומע את החייל במיטה למטה מתהפך גורר חריקה קלה מהמיטה ואחריה נשימות עמוקות המצביעות על כך שהוא עוד ישן. ''תחרוק עוד קצת בשבילי'' היא כותבת והוא מנסה להקליט לה חריקה חזקה אחת של המיטה, מת מפחד שאחד מהאחרים יתעורר.

 

''אוח כן אם חבר שלך מתעורר עכשיו הוא רואה שתי בליטות מתחת לשמיכה נכון? אחת של הראש ואחת של הזין? איך הילד החמוד שלי מתחבא ומאונן מולם בחדר'' היא אומרת והוא מבין שהיא גמרה ובוחרת רק להעמיק את ההשפלה שלו עכשיו. ''אני יכול להפסיק עכשיו?" הוא שואל והיא מאשרת אכזבה מסויימת מכך שאף אחד לא התעורר, אבל גם בשמחה על כך כי היא יודעת שהוא היה סובל מזה כנראה מעבר לנחוץ. ''תודה חמוד היה לי כיף. לילה טוב'' היא משחררת אותו ונרדמת משאירה אותו לנסות להוריד את האוהל שהקים שם בחדר.

לפני כחצי שנה. יום חמישי, 20 בנובמבר 2025 בשעה 15:19

''קח איתך את הצעצוע הסגול היום''

זה כל מה שהוא קיבל, כל מה שידע על ההפתעה המצפה לו היום. הוא לא ידע למה, או מתי תחליט להשתמש בו. מתי יקבל את ההוראה להחדיר אותו, אם בכלל. יום רביעי הוא יום עמוס אצלו, אחרי העבודה הוא הולך לאימון טיפוס ומשם לערב פוקר עם החברים. קיווה קצת בליבו שלא תעשה לו את זה במהלך המשחק עם החברים אבל כבר למד לא להגיד לה דברים כאלה. 

בעבודה כל היום עובר עליו בציפייה, כל הודעה ממנה יכולה להיות הוראה ללכת לשירותים. אבל היום עובר והוא מסיים וממשיך בשגרת יומו. כשהוא נכנס למתחם הטיפוס הוא רואה אותה, לבושה בחצאית קצרה וחולצת בטן ושיערה אסוף בשתי צמות, מי שלא מכיר אותה יכול היה לחשוב שהיא בחורה עדינה וקופצנית בעלת מחשבות טהורות בלבד. הוא ניגש אליה מלא הפתעה ומחבק אותה חיבוק חזק. בזמן החיבוק היא לוחשת לו ''תכניס אותו כשאתה מחליף בגדים לטיפוס'' ואז מחייכת אליו חיוך של שטן קטן. 

הוא יוצא מחדר ההלבשה עם הפלאג הסגול בפנים מתחת למכנסי הטיפוס שלו. מרגיש לחוץ וקפוץ במקום השיחרור הדרוש למתיחות לפני אימון כזה. כשהוא מתיישב מול הספסל השימשי שהיא בחרה לה, הוא מנסה למתוח מעט את שרירי הרגליים והיא בינתיים מסבירה לו את מטרת הביקור שלה היום. 

''כמה זמן כבר לא גמרת חמוד?" היא שואלת בעדינות.  ''שבוע'' הוא עונה בשקט ומסמיק,  ''אה זה בסדר, תקין לדעתי'' היא מצחקקת.  ''אז הלילה אחרי הפוקר, תקבל שתים-עשרה דקות של זמן התייחדות עם כפות הרגליים שלי כמו שאתה אוהב. ואם תספיק לגמור בזמן הזה - מותר לך.'' הוא מסמיק קצת יותר ומנסה להרגיע את ההתרגשות שמתעוררת במכנסיו.

זה עדיין לא מסביר את מטרת הביקור שלה או את הפלאג הוא חושב וכנראה שפניו מסגירות חלק מהחשש שבליבו כי היא צוחקת שוב.  ''אני יודעת שאתה לא אוהב שאני סתם יושבת פה - כדי שלא אשתעמם, לכן הבאת לי היום צעצוע 😈.  אתה תתאמן בטיפוס שלך ואני אשלוט ברטט שלך מכאן ואפריע לך מתי שארצה.  אחרי מסלול חימום אחד ברמה 1 תעבור לרמה 3-4 שאני יודעת שנוחה לך, ועל כל מסלול שלא תצלח או שתיפול ממנו בגלל ההפרעות שלי - אתה מאבד שתי דקות מהזמן שלך בלילה.'' היא סיימה את ההסבר ונראתה כל כך מרוצה מעצמה שהוא לא יכול היה שלא להרגיש מרוצה גם הוא. 

לטפס עם הפלאג נראה לו קשה מספיק, בטח בתוספת המבוכה שלו מכך שהיא יושבת וצופה בו והחשש מהרטט שיכול להפתיע בכל רגע - העצבים שלו דיגדגו בכל הגוף אבל הוא קם וניגש למשימה. את מסלול החימום היא נתנה לו לסיים ללא כל התערבות כדי לאפשר לו לחזור למוד הדרוש לו לטיפוס. משם הוא המשיך למסלול ראשון ברמה 3 אותו סיים בקלות יחסית וקיבל רטט חלש ונעים כפרס בזמן שירד מסופו. הוא התחיל להינות מהמצב וניגש למסלול הבא במרץ מיוחד אותו ניתן להשיג בעיקר על ידי עוררות מינית שכזו, במחשבה על שתים-עשרה הדקות שמחכות לו הלילה ועל הפלאג שהתחיל להרגיש נוח יותר באחוריו. 

את המסלול הבא הוא התחיל בהיסוס אך צבר ביטחון כשהתקרב לקצהו העליון, אך מטר מהסוף הפתיע אותו רטט חזק שגרם לו להתכווץ באופן אוטומטי ולשחרר את אחיזתו בקיר. ההפתעה התחלפה באכזבה מיידית מכך שעליו לרדת מהקיר ולנסות שוב, ואז האכזבה התחלפה בהאשמה עצמית כשהבין שההשלכות לא מסתיימות בניסיון נוסף הפעם אלא ששתים עשרה הדקות שלו בגן עדן כבר הפכו לעשר. 

חדור מוטיבציה הוא מתחיל את המסלול שוב. מאמין שהוא יודע למה לצפות, וכיוון שניסה את המסלול הזה כבר, חשב שיוכל לטפס אותו במהירות ובכך להימנע מנפילה נוספת. אבל השטן הקטן זיהתה את התוכנית שלו והפעילה רטט בעוצמה בינונית מיד מתחילת המסלול בלי לחכות לסופו כמקודם. הרטט המתמיד מבלבל אותו וגורם לטיפוס המהיר שלו להאט עוד ועוד עד שהוא נשאב למחשבות על הלילה ועל איברו המתעורר ומתחכך במכנסיו. הוא משתדל להמשיך ולטפס אבל מאט שוב ונתקע באותה נקודה ממנה נפל בפעם שעברה מנסה לחפש את הצעד הבא שלו ולא את התחושות העוברות בגופו.  אחרי דקה שלמה בה הוא תקוע באותה נקודה לא מוותר אך גם לא מתקדם הוא מכווץ כל שריר בגופו ומתמקד בסוף המסלול אליו עליו להגיע. הוא מזנק מעלה מתעלם מהרטט המבלבל אותו ונוגע בנקודת הסיום. הרטט נכבה והוא חוזר למזרן המצפה לו למטה.

הוא פונה לזוגתו האהובה במבט מתחנן ומתחיל ללכת לכיוונה אך היא צועקת לו מרחוק ''יש לך ארבעה מסלולים מאמי'' כמו כל בת זוג תמימה מעודדת ותומכת, וכאילו לא הטילה עליו אתגר כמעט קשה מנשוא. הוא מרכין ראש וחוזר אל הקיר להתחיל את המסלול השני בו היא מפעילה רטט חלש בנקודות קשות אבל לא מצליחה להפיל אותו. את המסלול השלישי לעומת זאת הוא נופל פעמיים (נותר עם שש דקות בלבד). אחרי הפעם הראשונה הרטט לא מפסיק במהלך הירידה ורק מתחזק כשהוא מתחיל בפעם השנייה כך שרמת הגירוי גורמת לו ליפול כבר בתחילת המסלול. לכן הוא חושב שהיא ויתרה לו קצת כשאיפשרה לו לסיים אותו כמעט ללא הפרעות בפעם השלישית. 

את המסלול הרביעי הוא מתכנן כל צעד מראש לפני שניגש לקיר להתחיל. הוא כל כך רוצה לגמור היום ולא חושב שיוכל לעשות זאת בתוך ארבע דקות אוננות בלבד, אפילו אם רגליה תחובות בפיו. הוא מעיף מבט אחרון לכיוונה ומיד מרגיש רטט עדין המסמל לו שהיא ראתה והבינה את מצוקתו. אולי היא תרחם עליו הפעם, הוא חושב, וניגש להתחיל בטיפוס. הטיפוס מתחיל בשקט והשקט רק מפחיד אותו יותר. לפני כל צעד הוא מכווץ את השרירים הטבעתיים המחזיקים את אותו ''קוץ בישבנו''. הוא בחצי הדרך מתקדם לאט מפחד לעשות צעדים חדים מדי מתוך חשש שהשקט יהפוך כל רגע לסערה. 

הוא מגיע למדף, השלב הקשה ביותר במסלול ולפני שהוא נתלה ממנו - הוא מרגיש את הרטט מתחיל, חלש, עדין, אך נוכח. הוא לוקח נשימה עמוקה ועושה את הצעד הבא בזהירות כשברגע שהוא תלוי הפוך הוא מרגיש את הרטט מתגבר. כמה היה רוצה לשחרר עכשיו מהטיפוס ופשוט להינות איתה מהטיפול המסור שהעניקה לו היום. אבל אסור לו לוותר על הדקות היקרות בלילה. הוא מתעלם וממשיך מנסה לעבור לנקודה הבאה בעזרת שרירי בטן אבל ברגע הקריטי ביותר הרטט מתחזק מאוד ונפסק באחת מה שמפתיע אותו מאוד וגורם לו לאבד אחיזה בפעם הרביעית באותו אימון. מה שמשאיר אותו עם ארבע דקות בלבד במחסנית הלילה. 

הוא יורד למטה בשקט ובלי להחליף מבטים או להגיד מילה נוספת משחזר בדיוק את אותו המסלול. היא מפעילה את הרטט באותן עוצמות ובאותם מקומות בדיוק כמו קודם והוא מסיים את המסלול ואת האימון גם יחד.  באותו שקט הוא לוקח את חפציו והולך למקלחות להחליף בגדים, ולהוציא את הצעצוע שסיים את מלאכתו.  רק ארבע דקות. מה יעשה? 

כשהוא חוזר אליה נקי היא מנשקת אותו נשיקה ארוכה והוא מרגיש איך הוא נמס לחיבוק שלה. הם הולכים לשתות קפה והוא מרגיש שהיא מרוצה ממנו גם מכמה שהצליח וגם מכך שנהנתה להפיל אותו כל פעם כמו דמות במשחק מחשב. ובסוף, העיקר שהיא נהנתה ממנו. גם הוא נהנה מאוד מכל האימון הזה ונשאר כמובן מרוגש ודלוק, אבל גם קצת מאוכזב מכך שהזמן שלו בערך צנח מעשר דקות לארבע דקות בודדות. את זמן הקפה המשותף שלהם הוא מנצל להרגת הצורך הבוער בו, לפני משחק הפוקר עם החברים. 

משחק הפוקר עובר עליו בשקט יחסי. הוא עדיין מגורה מהאימון, ומהרהר רבות על מה שמחכה לו בערב. אבל לא מוסח מדי מכדי להינות מהמשחק וחבריו לא שמים לב למצב רוחו המבלבל. הוא מגיע הביתה מלא ציפייה, אמנם שבוע זה לא הרבה זמן בשבילו אבל אם לא יספיק לגמור היום הוא ידע שמצפה לו שבוע נוסף. בימים אחרים כשהיא הייתה במוד המתאים היא השתמשה בו כדי לספק אותה כמה שיותר, אך גמירותיו שלו נותרו ספורות. 

היום יש לו ארבע דקות שהן רק שלו. מעניין כמה היא תנסה לעזור לו, לספק אותו. תהה לעצמו בעודו מתפשט כהרגלו בכניסה לחדר השינה, שם מצא אותה קוראת ספר במיטה. הוא ניגש עירום לקצה המיטה, ומתיישב לצידה על הרצפה. מחכה לשמוע מה תרצה שיעשה עכשיו, משחזר הביתה והתפנה לסיים את מה שהתחילה כבר מהבוקר. לאחר כדקה שקטה הוא מכחכח בגרונו לוודא שהיא שמה לב לכך שהוא מחכה בסבלנות. היא רק מרימה את ראשה ואומרת ''כן חמוד בהחלט לא שיעמם לי היום.'' היא מרימה רגל על רגל ומושיטה את העליונה להצמיד את כף רגלה לפניו. ''אז קח לך את הזמן שנשאר - ארבע דקות - ומותר לך לגמור'. ברגע שהיא מסיימת את המשפט היא חוזרת לקרוא את הספר שלה והוא מבין שעליו לטפל בעצמו לבד. 

הוא מפעיל סטופר לארבע דקות ומורח חומר סיכה על ידו. הוא מלקק את כף הרגל שמולו בעודו משפשף את עצמו לקשיות. קובר את פניו בקשת כף רגלה ומנסה להתרכז בעוררות שלו, להיזכר ברמת הגירוי הקיצונית אליה הגיע במהלך האימון הקשה שהיה היום. שלוש דקות עברו כבר ונותרה לו עוד אחת אחרונה. המחשבות הללו לא מספיקות והוא נלחץ. הוא חושב על כמה מושפל הוא מרגיש כשהוא מאונן ככה כשפיו מתוח על כף רגלה, קצוב בזמן, והיא אפילו לא מתייחסת אליו. הגמירה שלו מיותרת עבורה, היא רק מאפשרת לו אותה כפרס על המשחק בצהריים ואפילו הפרס הזה לא מובטח. השעון מתקרב לסיום וברגע האחרון הוא מצליח לגמור ומשפריץ לתוך כף ידו, אותה הוא הולך לשטוף לפני שיכין להם ארוחת ערב. 

''תודה על סיום מושלם ליום מושלם'', הוא אומר לה והיא רק מהנהנת כשהוא יוצא מהחדר.